עוד לא בטוח... נראה...

הפעם חזרתי קצת יותר מוקדם.
אחרי ביקור קצר אצל האיש הנחמד בחנות ביפו חזרתי עם חומר לקירות הרבה יותר טוב וזול ממה שקניתי כאן למטה ומרית שווה יותר.
כמעט הכל הסתיים ונשאר רק לשטוף את הריצפה ואולי עוד איזה משהו שאני בטח לא זוכר.
בטח לא עכשיו.
איפשהו נשברתי והמכשפה הביתית הגיעה לעזור לי.
בסוף היא עזרה לי הכי הרבה ודחפה לי לאפה עם שקדי עגל.
אבל לפחות עכשיו אני כמעט עומד בזמנים.
ועייף נורא ומלוכלך.
ישנתי בערך ארבע שעות ביומיים וחצי האחרונים.
לעבור דירה ביום עצמאות זה כיף משהו משהו.
עוד ארבעה ימים, אני חושב וזהו.
החתול מאתמול הגיע לבקר אותי פעמיים היום.
הוא הסתכל רק עליי ולא על אף אחד אחר.
באור יום הוא נראה כל כך יפה.
הוא בצבע שחור ובז'.
יש ויכוח קל לגבי הצבע המקורי של הבז'.
המכשפה הביתית טוענת שזה פעם היה לבן ואני טוען שג'יפה זה צבע יסוד.
הויכוח היותר קשה ומריר ניטש סביב השאלה האם גנאדי זה שם מתאים לחתול.
בתמונה למטה רואים את המפגש הראשון שלנו.
אני באמת תוהה אם הוא אימץ אותי, את הבית או סתם עבר שם ושיעמם לו אז הוא נכנס להגיד שלום.
אבל אני כן יודע שכל היום הייתי סקרן ונורא רציתי שהוא יבוא.
זהו.
יש מספיק מים ואני הולך להתקלח.
ואז לישון.
אני הוזה על מצעים ריחניים.
סדיני במבינו מעומלנים ומגוהצים למישעי.
כאלה שמגהצים כל קיפול ואז פותחים ויש מרובעים נפלאים של אושר ריחני.