סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

עוד לא בטוח... נראה...

קצת על עצמי וכל מי שגר בתוכי...
לפני 17 שנים. 7 במאי 2007 בשעה 20:10

מתמוטטת כשמשחק התשוקה נגמר
מקור מותי אתה
כשאני נושמת את החושך
נוזלי כמו הפחד
כשאתה בונה בי מותי


טועמת ומגלה
עוד
זה כל מה שאני זקוקה
מכורה ומסורה
לאיך והמה שאתה פוצע
והורג בי

זוחלת מהר
באה
מצייתת
אדון
שלהבת חיי מרעידה ברוח אפך
מצייתת
אדון

אדון החבלים כובל את חיי
צליל חלומותיי
מתרסקים תחת צחוקך
המעוור את עיניי
קוראת בשמך, התשמע אותי צורחת
אדון
אדון
קוראת בשמך, התשמע אותי צורחת
אדון
אדון


אורג בגופי נאמנות
מחט דקה
חיים בהירים
ומוות
כאב וסבל משתקפים
במראת חיי השבורה
חלומות
ופיסות זכוכית כסופה
נבלעות בתוכי בתגובה
למבט
ומילה


טועמת ומגלה
עוד
זה כל מה שאני זקוקה
מכורה ומסורה
לאיך והמה שאתה פוצע
והורג בי

זוחלת מהר
באה
מצייתת
אדון
שלהבת חיי מרעידה ברוח אפך
מצייתת
אדון

אדון החבלים כובל את חיי
צליל חלומותיי
מתרסקים תחת צחוקך
המעוור את עיניי
קוראת בשמך, התשמע אותי צורחת
אדון
אדון
קוראת בשמך, התשמע אותי צורחת
אדון
אדון


אדון,
אדון! היכן החלום? רק שברו
אדון,
אדון! הבטחות לשקרים
צחוק,
צחוק זה כל מה שיש מסביבי
צוחק
מבחוץ מתוכי נעקרות רק צרחות
גיהנום של צרחות
נושרות
כמו השלכת שפעם זכרתי
מחיים אחרים


טועמת ומגלה
עוד
זה כל מה שאני זקוקה
מכורה ומסורה
לאיך והמה שאתה פוצע
והורג בי

זוחלת מהר
באה
מצייתת
אדון
שלהבת חיי מרעידה ברוח אפך
מצייתת
אדון

אדון החבלים כובל את חיי
צליל חלומותיי
מתרסקים תחת צחוקך
המעוור את עיניי
קוראת בשמך, התשמע אותי צורחת
אדון
אדון
קוראת בשמך, התשמע אותי צורחת
אדון
אדון



לפעמים אני תוהה איך זה יהיה
כשעוקצי החיוך שלך ינעצו בכפות ידיי החופנות.
אבל את בכלל לא מודעת.
אני קיים.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י