צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

עוד לא בטוח... נראה...

קצת על עצמי וכל מי שגר בתוכי...
לפני 19 שנים. יום חמישי, 24 במאי 2007 בשעה 16:27

בחושך
כשהיא מציתה עוד סיגריה ואני מנסה להישאר מנומס וילד טוב אל מול הפטמות המזדקרות שלה
אני לא מצליח לזהות כמעט אף אחד מהשירים שהיא בחרה לנו.
אחרי שניים, שלושה צלילים או מילים היא כבר ממשיכה לשיר הבא.
"אני אשלח לך אותם" היא מתרצת.
על השיניים שלי היא הטילה וטו מהר מאוד ובקושי נשכתי אותה בכלל.
היא שוכחת שהיא לא אוהבת שמלקקים לה את האצבעות
כשהיא שולפת את האצבע שלה מתוכה ונועצת אותה בפי.
כשהיא מתרחקת אני מסתכל לה על התחת ובפה שלי נשאר
טעם של עוד.


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י