לפני 17 שנים. 7 ביוני 2007 בשעה 23:30
"חסר לך שזה לא יעבוד" היא מסתכלת לי מעבר לכתף.
אני מסתובב אליה
"ועכשיו מה לעזאזל אני אמור לענות לך על זה? זה נשמע נורא מבטיח ואני כמעט מקווה שזה לא יעבוד בכלל בכלל"
אני מגחך אליה ויוצא מהקוביה שהיא גרה בה.
"שנינו מקווים" אני שומע אותה ממלמלת מאחורי.
"תראה איך הוא עומד שם לא קשור לשום דבר" היא אומרת לזה שלידה ומסתכלת עליי כשאני חוזר עם תפוח מהמטבח.
אני מחייך אליה בעיניים דומעות מעייפות ונוגס מהתפוח ברעש.
"בסוף אני עוד אאמין לך שאת מבינה על מה את מדברת".
בפעם שעברה היא לא היתה כזו נחמדה רק שהפעם היא גילתה את הקסדה מתחת לשולחן כשהוצאתי אותה כדי להגיע לתיק.
בלילה של סוף היום אני מצליח לשכנע את הילד הישנוני שלי לקחת אותי הביתה.
בדרך, בתוך הקסדה
אני מרים את האפרכסת
ומאמין.
