עוד לא בטוח... נראה...

אני עייף.
יום שהתחיל מוקדם מדי ומסתיים מאוחר מדי.
עוד לא הסתיים כי אני אוכל קצת ואז אלך לישון.
"פחות כואב לי" אני מודיע לה בשמחה.
"היה צריך לעבור כבר" עכשיו היא עצובה והחיוך עף לי מהפנים לעזאזל.
היא חושבת שאצטרך זריקה, מקווה שרק אחת ושלחה אותי בחזרה לרופא.
יום שהתחיל במקום אחד ונגמר באחר.
באמצע עוד זכרתי להזכיר לעצמי לאכול כי אני כבר מכיר ויודע שאשכח אז אני זוכר להזכיר.
כשאני מספיק נחמד אני גם עושה.
צריך להיות נחמד יותר לעצמי, לעיתים יותר קרובות.
אני מרחף לגמרי.
הזוי.
תיכף אלך להתרסק לי אל תוך שינה וחלומות נעימים.
הבוס שלי מלמד אותי על לקוחות ואיך להתייחס אליהם.
אני רגע מהחלטה של לשרוף את החדש שאני חופף ואני תוהה אם יעמוד בי הכח או ששוב אתחמק לי אל תוך המפלט הזה של בריחה בלהיות נחמד.
לא יודע.
יש בו שביבים של דברים טובים ואני לא משוכנע לחלוטין שההתנהגות שלו לא מחפה על משהו אחר.
וזה נשמע יומרני רצח.
אני יודע.
אפשר לחשוב שאני כליל השלמות בהתגלמותו.
מעניין אם אחליט לקבל זריקה או לא.