לפני 17 שנים. 3 ביולי 2007 בשעה 21:53
חזרתי הביתה עכשיו.
בימים האחרונים אני מתכנן את הזמן שלי בזהירות.
כל התכנונים שלי שבירים ומשתנים.
ועדיין
אני מרגיש שינוי.
כמו ארמון בחול שהגלים ממיסים מעליו חתיכות, בדיוק ככה אני מרגיש עם כל מיני דברים רעים.
נמסים ממני הלאה.
אחרי יותר מחודש שאני בקושי נושם ואין לי זמן לאכול ולישון ולחברים בכלל פתאום דברים מסתדרים שוב.
יש לי כל כך הרבה מה לעשות, זמן איכות עם אנשים שאני אוהב, משפחה, ספרים לקרוא, הרבה דברים אחרים.
צריך לארגן את הזמן שלי היטב.
לא לפספס כלום.
"נשמע שטוב לך קצת?"
"קצת?!"
נעים לי.
נראה לי שאני עובר לפרוות קיץ.
הגיע הזמן.
