בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

חוויות

משהו להזכר בו...
לפני 15 שנים. 10 באוקטובר 2008 בשעה 14:19

לקום בוקר אחד, להרוס את כל מה שטוב, ולשבור לשנינו את הלב.
למה באמת?

נתתי את כולי, פיזית,נפשית,ונילית,בדס"מית.
למה באמת?

ועכשיו,
קבורה במיטה,נרדמת לפרקים,בין זכרון לעוד פרץ בכי,בכל פעם מקווה שלא אקום,שיפסיק לפעום,כי ההתכווציות והכאב חזקים מדי.
אז למה באמת?

Josephin​(לא בעסק) - }{
אני מקווה שהכל יסתדר והדברים יחזרו לקדמותם.
שבת שלום מתוקה .
לפני 15 שנים
נקבה​(נשלטת) - =/
{}
לפני 15 שנים
אופק קסומה - :(

מצטערת. כואב לי בשבילך.
לפני 15 שנים
שיר כאב​(שולטת){סוליקר} - יש דברים שאין עליהם תשובה. גם "ככה" זאת לא תשובה. בפרט "ככה" זאת לא תשובה!
אוהבת מאד מאד מאד.
א. שלך. }}}{{{
לפני 15 שנים
מייפל​(לא בעסק) - כי הוא לא יכול אחרת. כי יש לו הפרעת אישיות. עם כל הצער והכאב, זה מה שמסתמן מכל מה שהוא כותב. כי הוא ימשיך לאסוף לעצמו בחורות צעירות ממנו בשנים רבות, כאלה שמתמסרות ומתאהבות ונותנות הכל ופותחות את הלב ואת הגוף, וימשיך לא להיות מסוגל להיות מסופק ממה שיש לו, וימשיך להרגיש את החור השחור בתוכו ולהרוס כל דבר טוב.
זה באמת לא קשור אלייך. הוא לא יכול אחרת.
וסליחה על המילים הקשות.
לפני 15 שנים
Nekori - אין לי תשובה. באמת שאין.
הייתי משוכנע שהקשר בינכם חזק מאוד ורציתי לראותו פורח
כואב את צערך,
אוהד.
לפני 15 שנים
Madame T​(שולטת) - מצטערת מאד לשמוע שנפרדתם, אימו.

מקווה שהלב יחלים במהרה.
}{
לפני 15 שנים
נמשכת{משויכת} - הצטערתי לקרוא שזה מה שקרה
מקווה שהכל יסתדר
לפני 15 שנים
BackMesser - חחחחח
עד כמה טיפשה אישה אחת יכולה להיות?
כאילו מה חשבת? שזה שהוא בוגד בך על ימין ועל שמאל אומר שהוא ישאר איתך לנצח? זה שכולם אמרו לך שהוא דפוק, כולל הוא ,לא נתן לך רמז? אני רק מקווה שלא הפסדת יותר מידי בגללו.
אבל עיקר שאת אוכלת את מה שבישלת.
לפני 15 שנים
Madame T​(שולטת) - אני תמיד 'מתפעלת' מ'טוב הלב' וה'אמפתיה', שאנשים מגלים פה, ביחוד כשלמישהו קשה או כואב.

אין ספק, שמילותיך ה"חמות" בקמסר מהוות עידוד ומעניקות חיזוק לאימו ברגעים אלו.
לפני 15 שנים
אושה{אוש} - עצוב לי שאת עצובה

ניתוחים אחרים מיותרים כרגע

מאחלת לך רק אושר והמון אהבה
לפני 15 שנים
בעיניים פקוחות​(מתחלפת) - את מתוקה..

אין ספק שכאב הלב על אובדן אהבה הוא עצום.. רוב השירים נכתבו ונכתבים על זה עד היום.

תני לעצמך להתפלש בכאב הזה.. הבכי המשחרר, העוצמות המוטרפות שגורמות לתחושת החיות שבך..

כשהגל העצב הגבוה והסוחף יעבור, נצלי את רגעי השקט כדי לגלות מה למדת וקבלת מאותו פרק זמן קצר אך מיוחד.. מה למדת על עצמך.. על חברייך..

אספי כוחות להתמודד עם הגל שיבוא אחריו.. גם הוא יגיע.. ותני לעצמך לגעת בך במקומות שלא ידעת שקיימים בך.. תני לעצמך לגלות בך מקומות נסתרים, יפים ועוצמתיים..

אני יודעת שקל לתת עיצות אבל כולנו היינו שם במקום שלך.. ותתפלאי..ואפילו מתגעגעים לתחושת הכאב..

כשתשקוט הסערה.. זכרי כי עדיין ולמרות הכל:

"באיזשהוא מקום, בים העצב והכאב..
ישנה איזושהיא רפסודה.. והיא נקראת אהבה" *

*(רון אדלר "ממחר אקטוף ענן")

רק אהבה }{
לפני 15 שנים
מכשפונת ממתק רון אדלר התאבד בסופו של דבר. - גאד אישה, לא יכולת למצוא שיר יותר מעודד???
לפני 15 שנים
נפטון ח - מאחלת לך רק אושר והמון אהבה
לפני 15 שנים
Jue​(שולטת) - לא הכרתי אותך אישית,
אבל ליבי איתך, את רק תתחזקי,
ויום אחד תקומי ותרגישי
שפתחת דף חדש

עד אז תשמרי על עצמך!
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י