בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

חוויות

משהו להזכר בו...
לפני 15 שנים. 14 באוקטובר 2008 בשעה 18:38

זה היה ברור שנשארו המון שאלות לא פתורות, קבענו להפגש ב-21:00, שנינו לא היינו בטוחים שכדאי לנו להפגש, אבל ידענו שאנחנו צריכים לדבר על הדברים, היינו צריכים לעשות את זה עוד אז-ביום שישי הארור.
החלטנו להגיע בלי ציפיות, נקיים, פתוחים ופשוט לדבר על הכל.
כל הדרך לא הפסקתי להתרגש, אפילו לעלות אליו במדרגות לקח לי שעה, כל פעם נעצרתי להסדיר נשימות מהלחץ וגם כשכבר נכנסתי וחיבקתי אותו ועברו מספר דקות, הרגשתי שאני נחנקת ולא יכולה לנשום , רק כמה כוסות יין הצליחו להעביר את ההרגשה.

השיחה בשלב מסויים כן התחילה לזרום, הוא אמר את אשר על ליבו ואף אני הצלחתי להעביר את כל מה שרציתי שידע. לאורך כל השיחה איתו, הרגשתי כמה אני אוהבת אותו ולמה, וכל כך לא רציתי שכל זה יגמר, לא שבעתי ממנו עדיין. בסך הכל שמחתי על כך שהחלטנו להפגש, זה עשה טוב.

הבאתי באוטו בגדים, למקרה שאחליט ללכת למסיבה בסוף, התארגנו, לפני כן הוא השקה אותי ביין המוצלח, ובעוד משקה שכינה אותו "משקה הבית", שאלתי אותו ממה מורכב משקה הבית?, והוא ענה "ממה שיש בבית" 😄
הרגשתי את האלכוהול פועם בתוכי, הסתחררתי קלות, הרגשתי כמה חושקת בו,ספגתי 80 הצלפות ככמות השעות שלא התראינו, אני יודעת שהיו יותר מ-80 , הרגשתי גם את העוצמה של ההצלפות, ועוצמת הרגשות שלי, זה עשה את זה להרבה יותר כואב, אבל לא רציתי שיפסיק. לעולם.
הגענו למסיבה, באיחור אופנתי של שעתיים, כמובן,ישר אל הבאר. הוא אמר לי בבית שהערב הוא מגיע רגוע ואין לו כוונות להשתולל, אבל ברגע שהגיע ,כולם וכולן התחילו למשוך אותו לכיוונם והוא מתרוצץ בין כולם.
גם אני עברתי בין כמה מוכרים וכמה שהכרתי לראשונה, המוזיקה הייתה נחמדה, פחות טובה מבראש השנה אבל חביבה, האקסים נראו יפים, האלכוהול המשיך לעשות את שלו, הנוכחות של ביגוס ליד גרמה ללב שלי לרקוד סמבה ,וגם לאיברים נוספים. בשלב מסויים ביקשתי ממנו שיעשה לי סשן-פומבי, אני! ביקשתי! מי היה מאמין.
בהתחלה לקח אותי אל מאחורי המסך, הוריד את החולצה שלי והרים את החצאית שם התעלל בי קצת כאשר זוג חביב ביותר עמד ליד וצפה, הוא הניח את המצת על הרצפה ולחש לי להזכיר לו לקחת אותה בסיום, אבל איזה בחור שישב ליד הצליח להרים אותה, ממש מתחת לאף, או ציצי, או משהו.
הוא החזיר את הנכסים למקום והעמיד אותי ליד העמוד, שם הצליף בי נמרצות עם שוט הזנבות, עם כל האלכוהול והאוירה, לא הרגשתי את הכאב כל כך, והוא באמת הצליף בחוזקה, ראיתי שהוא מתאמץ, בשניות של שקט בשיר שמעתי את רעש ההצלפה, וזה היה חזק, זה הרגיש כל כך נעים, אין לי מושג כמה זמן הצליף ככה או כמה הצלפות היו, אבל ידעתי שאני יכולה להמשיך ככה עד שנלך הביתה.

חזרנו, הלכנו למיטה, הוא אמר דברים כל כך משפילים, מביכים ומכאיבים בזמן ששכבנו, כל משפט הרגיש כמו סכין בחזה, אך בו זמנית, גם הדליק אותי באותה המידה.
אני לאט לאט מרגישה איך הצד הסדיסטי שבו מתעורר יותר ויותר,רואה את המבט, מרגישה את המגע, משתוקק להכאיב יותר, להשפיל יותר, להוריד אותי למטה.

Venus in Furs - את הפרטים הכי עסיסיים את משמיטה.

כמו *אילו* דברים נאמרו שם.... ((:

ועל מה אמא שלך הציעה לך לתקוע לי ואיפה... (;
לפני 15 שנים
שיר כאב​(שולטת){סוליקר} - אין, אין כמו תקשורת. :)
לפני 15 שנים
immortal​(נשלטת){MrMiller} - בייב.
זה כבר פוסט בפני עצמו.
:-*)
לפני 15 שנים
Needles And Pins​(לא בעסק) - זה אומר שחזרתם? :)

נ.ב - איפה הצד של ונוס? אני רוצה גם.
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י