תזכורת לעצמי:
- להפסיק להתאהב באלה שלא מתאימים לי ומסוכנים לי.
לפעמים אני חושבת לעצמי, למה אני לא יכולה להתאהב בבחור רגיל,ילד טוב כזה,לא מתוסבך.
עד היום, תמיד הייתי רוצה את אלה המתוסבכים,אלה הקשים לפיצוח,אלה שצריך לרדוף אחריהם,אלה שלא באמת יודעים מה הם רוצים- כי אחרת זה משעמם.וככל שהרבו לעשות כן,כך גם רציתי אותם יותר.
היה מהנה להיות איתם,אבל קשה גם באותה המידה. ההרגשה איתם הייתה תמיד כאילו אני על ספינה בים סוער, הגלים מטלטלים את הספינה, מדי פעם הרוחות פוסקות, הים נרגע השמש יוצאת קצת,וחוזר חלילה. כמו הגלים כך גם הם טלטלו את הנפש שלי,זה תמיד היה מעניין,תמיד הרגשתי שהרגשות והלב לא נחים לשניה,לפעמים פחות,לפעמים יותר, בחודשיים האחרונים הרבה יותר, אך כאמור,ככל שאני נכנסת לקשר יותר,כך הוא גם הופך לקשה יותר ומכאיב יותר.
אולי זאת גנטיקה, כי גם הסאבית האם תמיד עשתה את הבחירות הגרועות בגברים,הידוע מביניהם הוא הדום האב.
אולי זאת המאוזוכיסטית שבי שמחפשת את הטלטולים האלה פיזית ונפשית.
אני לא יודעת.
תודה לך על כמעט חודשיים מדהימים,נהנתי,סבלתי,צחקתי,בכיתי,כאבתי,התפנקתי,כעסתי,למדתי,צמחתי,התפתחתי,
ואהבתי, כל הזמן אהבתי.
אי אפשר לתאר את העצב והכאב שמרגישה כרגע,כמו שנאמר "It's beyond my control".
מה לעשות, כנראה שבאמת לא תמיד מקבלים את מה שרוצים.
לפני 16 שנים. 23 באוקטובר 2008 בשעה 16:11