לפני 15 שנים. 18 במרץ 2009 בשעה 20:30
הייתי רוצה שכולם ירקדו לפי החליל שלי.
היום למשל, או יותר נכון בימים האחרונים כשהרגשת הבדידות הלכה וגדלה לה כמו גם חוסר האנרגיות, ואם הייתי מציירת עקומה, אז נקודת השיא הייתה היום.
היום כשישנתי כל הצהריים ודי הכרחתי את עצמי לקום בשעה 17:00. כשבסופו של דבר כן התעוררתי וקיוויתי לקצת חברה.
יזמתי כמה טלפונים, בתקווה להפגש, אבל לצערי, לאנשים יש חיים משלהם, חלקם עסוקים, חלקם רחוקים, חלקם לא בעניין, הסיבות המוכרות.
ואני נשארתי עם הרגשת הלבד, חוסר האנרגיות שהתעצמו והתווסף לזה גם דכאון קל.
חבל באמת שאי אפשר לתזמן אנשים לפי הצרכים שלי.
בחיי, אפשר לעשות עלי מחקר פסיכולוגי.
