סיד-חרטא...

ותכנס האישה אל האוטו,
ותבכה.
ולא יהא הבכי בכי של עצב. 
אלא בכי שתכליתו אחרת - תכלית המביאה עמה , לא רק שאגות ונהמות וגמירה והרטבה. אלא גם שחרור. טוטאלי. של כל מערכת רגש בגוף. בודי אנד סול.
ותבך האישה טוב ורע ושמח ועצוב ומפחיד ומעורר תקווה בו זמנית.
ותפתח את נגן המוסיקה, ותגביר את הווליום ברמקולים.
ותתן קולה בשיר, פראי, חזק, ומשתולל כך שיראו כל דרי הרכבים שסביבה אישה מוזרה מתנוענעת ברכב שלה ומעווה את פניה, ועוצמת את עיניה ברמזורים האדומים כדי להתמסר לתחושת השחרור שעוטפת אותה המוסיקה.
ותיקח עימה האישה את זכרון המפגש.
זכרון של מתיקות ושל רעד. של יראה ושל שמחה.
ויהי עימה כל הימים.