סיד-חרטא...

קח. 
קח אותי. 
דע אותי. 
לא רק במובן התנ״כי.
גם במובן האנוכי. 
שלח את עצמך לתוכי. 
גלה לי את כוחי. 

קח. 
קח אותי. 
גרור אותי שוב למסע בין חושים,
לרגעים קשים,
לעוצם מרשים.
לשניה הזאת שבה אני לא אנושית.
אלא שלווה חרישית. 

קח. 
קח אותי. 
שים עלי שוב את כל משאלותיך. 
הרטט אותי שוב עם קולך,
אצבעותיך,
חדור אלי באיבר ובדעת זקורה.
תפרק. 
תפרק. 
תפרק.
ותרכיב בחזרה. 

קח.
קח אותי.
שחרר אותי לרגע מהרגשות המאיימים,
מהדיבורים הפנימיים, 
מהמסעות לאין אונים,
פרט למולך. 
אני רוצה שוב להיות חלשה ובטוחה. 
לדעת שאני לא רק איתך,
אלא בעיקר שלך.