סיפור חלקי

יום אחד הוא חזר הביתה מאוחר מעבודה, כרגיל עייף ומרוקן, וראה את ביתו בת השש מחכה לו בסלון.
- אבא אבא, אני יכולה לשאול אותך משהו?
- בטח, מה קרה?
- אבא, כמה אתה מרוויח?
- זה ממש לא עניינך! – התרעם האב. – ובכלל, למה את צריכה לדעת?
- אני רק רוצה לדעת. נו, בבקשה, אבא, תגיד, כמה אתה מקבל בשעה?
- נו, בעיקרון 200. שוב פעם, למה את שואלת?
- אבאוש – היא הסתכלה עליו מלמטה עם מבט נורא רציני. – אבא, אתה יכול להלוות לי 100?
- אז את משגעת אותי עם השאלות, רק שאתן לך כסף על איזה צעצוע מטופש? – התעצבן וצעק. – מיד זוזי לחדר שלך ולכי לישון!.. אני לא צריך את השטויות האלה! מספיק שאני עובד כל היום כמו חמור, חוזר הביתה עייף, אז עכשיו אני גם צריך לסבול את ההתנהגות הטיפשית שלך.
הילדה בשקט הלכה לחדרה וסגרה את הדלת. אבא שלה התיישב על הספה והמשיך לכעוס על בקשת ביתו. מה היא חשבה לעצמה, קודם לשאול אותי כמה אני מרוויח, על מנת לבקש אחר-כך כסף?
בחלוף זמן מה הוא נרגע מעט וחשב לעצמו בהיגיון:
אולי היא באמת רצתה לקנות משהו נורא חשוב לה. לעזאזל עם ה100 האלה, הרי בסופו של דבר, היא אף פעם לא ביקשה ממני כסף.
כשהוא נכנס לחדר הילדים, היא כבר הייתה במיטה.
- את עוד לא ישנה, חמודה?
- לא אבא, אני רק שוכבת – ענתה הילדה.
- נדמה לי שקודם הייתי מאוד גס איתך מתוקה. אני מצטער, היה לי יום קשה ומטורף בעבודה, והתפרצתי כשעניתי לך.
- הנה, קחי את הכסף שביקשת.

הילדה התיישבה במיטה וחייכה.
- אויש אבא, תודה, תודה! – היא שרה בשמחה.
היא הכניסה את ידה מתחת לכרית והוציאה עוד כמה שטרות מקומטים. האבא כשראה שכבר יש לה כסף, שוב התעצבן.
והילדה איחדה את כל הכסף, ספרה אותו בקפידה ושוב הסתכלה על אביה.
- בשביל מה ביקשת ממני כסף, אם כבר יש לך? – הוא רטן.
- כי לא היה לי מספיק אבא. אבל עכשיו יש לי ב-ד-י-ו-ק – הילדה ענתה.
- אבא, יש כאן בדיוק מאתיים. אני יכולה לקנות שעה מהזמן שלך?
- בבקשה, תבוא מחר מהעבודה מוקדם יותר, אני רוצה שתאכל ארוחת ערב ביחד עם כולנו.