פרופסור מכובד לפילוסופיה העביר שיעור באולם ההרצאות.
הוא לקח צנצנת זכוכית גדולה, בנפח של 5 ליטרים, ומילא אותה באבנים, כל אבן בקוטר של 3 סנטימטרים לפחות.
- האם הצנצנת מלאה? – שאל את הסטודנטים כשסיים.
- כן, היא מלאה – הם ענו.
הפרופסור לקח קערה עם אפונה ורוקן את התכולה אל תוך הצנצנת, וניער אותה מעט. האפונה תפסה מקום פנוי בין האבנים.
- האם הצנצנת מלאה? – שאל שוב את התלמידים.
- כן, מלאה – הם ענו.
אז הפרופסור לקח קופסה עם חול ושפך את כולה אל תוך הצנצנת. כמובן שהחול תפס את כל החלל הפנוי וסגר את הכול.
- ועכשיו, האם הצנצנת מלאה? – שאל פרופסור בפעם השלישית.
- חד משמעית כן, הפעם הצנצנת מלאה עד הסוף – הם ענו לו.
ואז הפרופסור הוציא כוס מים מתחת לשולחן ומזג אותם עד לטיפה האחרונה אל תוך הצנצנת. המים נספגו בחול והסטודנטים צחקו.
- וכעת מכובדי, אני מבקש שתפנימו, כי הצנצנת - אלו החיים שלכם.
האבנים – אלו הדברים הכי משמעותיים בחיים שלכם: המשפחה, הבריאות, החברים, הילדים שלכם – כל אשר נחוץ, על מנת והחיים יישארו מלאים, גם במקרה ושאר המרכיבים ילכו לאיבוד.
האפונה – אלו הם הדברים, אשר נהיו אישית חשובים עבורכם: עבודה, בית, רכב וכו'. והחול – זה כל השאר, הדברים הקטנים.
אם נמלא קודם את הצנצנת בחול – לא יישאר לנו מקום פנוי, היכן שהיינו יכולים לשים את האבנים ואפונה. וכך גם בחיים שלנו, אם נשקיע את כל הזמן והאנרגיה בקטנות, לא יישאר זמן לדברים החשובים באמת.
תתעסקו ותשקיעו במה שמביא לכם את האושר: תשחקו עם הילדים, תקדישו זמן לבני זוגכם, תפגשו עם החברים. תמיד יישאר עוד זמן לעבודה, ניקיון בית וטיפול ברכב.
תמיד תשקיעו באבנים, כלומר בדברים הכי חשובים ומשמעותיים בחיים, תקבעו את סדר העדיפויות שלכם: כל השאר – הרי שזהו רק חול.
אז סטודנטית מהקהל הרימה את ידה ושאלה את הפרופסור
- הפרופסור, ומה המשמעות של המים?
הפרופסור חייך וענה
- אני שמח ששאלת אותי. עשיתי את זה רק כדי להוכיח לכם, כי לא משנה עד כמה שהחיים שלכם עמוסים, תמיד יישאר מקום פנוי למעט מנוחה ובטלה.
לפני 18 שנים. 8 בספטמבר 2006 בשעה 18:39
