החיים מפגישים אנשים שונים, הם דוחפים את האנשים אחד לשני.
אנשים אשר מעולם לא נפגשו ומעולם לא שמעו אחד על שני, פתאום נתקלים זה בזה ברחוב, במסעדה, או איפשהו באינטרנט.
אנשים אשר גורלם להיפגש – נפגשים.
אולי בגלל שהם נולדו תחת כוכב אחד, יש להם את אותם הערכים, גורל אחד, דרך משותפת...
לפעמים זה מוזר לי: לדבר איתה, להימשך אליה, להתרגש ממנה, לחשוק בה, לטעום אותה, לגעת בה, לצחוק ולהשתעשע, ולחשוב, כי כל זה כבר היה בעבר.
אולי לא איתה, לא במקום הזה, אך זה היה בעבר... ה"היה" הזה, גורם לי להיזכר בעבר, לכרוך אותו עם ההווה ולהסתכל עם תקווה לעתיד.
לקוות כי בעתיד, ימצא מקום בשביל שתי חתיכות הלב: העבר וההווה.
אנשים חדשים – רגשות חדשים. הרגשות מצטברים, נקשרים ויוצרים פקעת חוטים, אך יש בה רק 3 קצוות:
קצה אחד – ההווה, תמיד בידיים שלנו, עוד קצה – העבר אשר תמיד מסתובב איפשהו לידינו, אותו תמיד ניתן לתפוס אם מאוד רוצים בכך, והקצה השלישי – העתיד, הקצה החמקמק, אותו אנחנו נוכל להחזיק בידיים רק כאשר הוא ייהפך להווה.
ושוב הכול משתלב לתוך פקעת חוטים מסובכת, המורכבת מרגשות שלנו, אשר כולנו קוראים לה: "החיים".
לפני 18 שנים. 26 בספטמבר 2006 בשעה 16:18
