בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

סיפורים מקצה השוט

חוויות מהנות - כואבות, וגם הגיגים, מסופרים ע"י המצליפים הנהנים וגם ע"י המוצלפות, שלעתים נהנות עוד יותר
לפני 4 שנים. 3 במאי 2020 בשעה 18:23

 

רגע לפני שהמסך יורד על בידוד מלטף, על כליאה נעימה ועל ארוחות גורמה מקופסאות שימורים,

 ולפני עלות השגרה, שאון האוטובוסים, העבודה הכפויה, הצפיפות, הצעקות, מוסיקת הבסים בצמתי

רמזורים, היכולה להביא כל אדם סביר לכדי רצח ספונטני, ממש בעת הזאת, בתפר שבין התקופות,

התחוור לי באחת ומתוך פיק ברכיים מפני הבאות - נשלטת, שפחה, כלבה, (כל האמור בלשון נקבה מכוון גם לזין) - עדיף.

ללא הרהור, ללא חבר טלפוני. ללא היסוס. בראש מו(שפל)רם-בגעגוע לטוב הזה שהיה.

להתראות בעוד מאה שנה.

כמה טוב היה ברחם. ראש קטן. כי אין ברירה. הנחיות ברורות. שליטה מנטאלית לעילא. בחסות המדינה. פרוטוקולים.

שיטת המקל המחוטא והגזר הרחוץ. ענישה ע"י מסוקסים במדים. להשאר בבתים.

להשאר בכלובים. תזמונים. מסיכות פנים. בידוד. אין יוצא. אין בא. מזון בהקצבה.  עכשיו כן. עכשיו כבר לא.

איכון. אח גדול יודע כל. אגיד אותך לשב"כ. ניילונים שקופים בוהקים. באשנבים. על הפנים.להקשיב. לציית.

 כמה טוב להיות נשלט. של קורונה.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י