פתאום הוא חזר..
אז הוא היה רך ומלטף, לימד להרגיש ולהיפתח, כמו אבא שרוצה יותר מכל דבר אחר לטפח את הדור הצעיר שלו, להעניק לו יכולות ביטוי, למידה ורגשות אפופיי אהבה.
שנתיים לא היה בנמצא, רק בזכרון עמום ומדושן מעונג קיומו המסעיר והאסור, מעולם לא נגע בי אבל חדר אלי עמוק יותר וכואב יותר מכל אדם אחר לפניו. עד שוויתר עלי כשחשב שאני עלולה לפרוץ גבולות אסורים.
ופתאום הוא חזר..
ועכשיו הוא בא אלי נוטף וחם, סוער וגועש. מחפש את המיניות שלי, המיצים שלי, בוחן את הגבולות שלי, רוצה להכאיב לי פיזית ולראות את עיני מתגלגלות ומצטעפות, את שפתיי משרבבות בלחש אנקות קטנות של כאב מאושר, מבקש לדמיין את ישבני המוצלף אדום ובוער ולישוק לו ברכות כדי שלא אשכח שבבסיסה זוהי אהבה.
הפעם הוא רוצה ללמד אותי לפעפע ולרטוט אל מול המחשבות הכי אסורות שלי, אל מול הפנטזיות הכי חופשיות ממוסר מזוייף שלי, הוא רוצה לשמוע אותי חושפת לראשונה את חזיונות התשוקה הלא ממומשות שלי ומפציר בי לרדוף אותן ולהפוך אותן למציאות.
והוא מביא אותי לפה, לכלוב, כדי שיהיה לי מקום ללמוד ולגלות ארצות חדשות של מין, תשוקה, שליטה, עבדות וארוטיקה. מבקש ממני לסגור אחרי את בריח הברזל ולהרגיש בבית, רוצה לעמוד מבחוץ ולהתבונן בי דרך הסורגים העבים פורחת אל תוך הסצנה, משילה מחסומים וגבולות.
והוא מכיר אותי יותר מכל אדם אחר. והוא יודע למה הוא מכניס אותי לכלוב והוא יודע שיהיה לי בו טוב. ולאט לאט גם אני יודעת ויוצאת איתו למסע ולוקחת אתכם איתנו.
חוקרת ארצות הפועמת בחוסר הטעמה מתחילה מסע מופלא אל תוך תוכיי מיניותה האנושית, אנושית מידי. אתם מוזמנים.
לפני 18 שנים. 4 בספטמבר 2006 בשעה 15:43