פעימה של סקרנות

אומרים שכל מסע מתחיל בצעד אחד קטן, אולי. אבל המסע הזה מתחיל בשצף של צעדים וצועדים נרגשים מבשר טרי.

הצעות, רעיונות, שאלות, עצות, הזמנות, תוכניות.. ואני כולי עומדת (יושבת) עירומה (תמיד עירומה בבית) בתוך שצף האהבה הזה, נהנית למצוא את עצמי מוקפת באנשים שעניינם במין ומיניות (מסוג כזה או אחר, ברמה כזאת או אחרת) גדול כמעט כמו שלי..

מרגישה בבית...

ומה עכשיו? איפה מתחילה חוקרת ארצות פועמת שרוצה גברים ונשים, שולטים ונשלטים, שיחות ומגעים? הייתי מוכנה לעמוד בחדר, ולתת לכל אחד ואחת את האפשרות ללמד אותי, לחמוד אותי, לגעת בי, ללקק לי את כפות הרגליים, למצוץ ולשתות אותי, לקשור אותי, להצליף בי, להשפיל אותי, הייתי לוקחת אתכם אחד אחרי השניה והופכת לגבירתכם השולטת, לופתת אתכם, מתגרה בכם, גוערת בכם, מצווה עליכם לענג אותי עוד ועוד...

עם התחושה הזאת יצאתי לענייניי (איך היום יום מרשה לעצמו להמשיך כשכל כך הרבה עונג פוטנציאלי מחכה לי עכשיו??) ואחרי כמה צעדים פתאום הרגשתי את זה..
הצעדים שלי הפכו לפסיעות רכות, הגב הזדקף, הכתפיים ישבו נינוחות ומשוחררות, הצוואר התעגל ויצר קימור מתוק ומזמין, הישבן נע מצד אל צד בקלילות נשית מפתה... ואז התחושה הזאת...
לרגע אחד הג'ינס מתחכך כנגד התחתון ושניה אחר כך אני כבר מודעת לקרירות נעימה, לתחושה הנפלאה של משי דק שנרטב מנוזליי תשוקתי הבוערת... ואני אישה, כל כך אישה.

והוא? מרוצה בינתיים, או כך לפחות נדמה.. והמסע ממשיך..