הפעם הראשונה... שלה
נתקלתי בכרטיס שלה באתר הכרויות ונילי, רגיל לנשים וגברים מהשורה (האתר היחיד שלא דחה את הפרופיל הישיר והפרובוקטיבי שכתבתי). "דנה (ללא תמונה) בת 27, רווקה מתל-אביב, 159 ס"מ, מחפשת קשר למטרת בילוי/קשר לא מחייב/שיחה, בלה, בלה, בלה..." שלחתי לה קריצה למשיכת תשומת ליבה לפרופיל שלי. לאחר יומים קיבלתי ממנה הודעה- "אני רוצה לראותך", היא כתבה. הפתיעה וגם החשידה אותי הישירות שלה, מה? ויתרנו על המשחק המקדים? הכרות? שיחה? התעשתתי ושלחתי לה מענה לקרור ההתלהבות שבו שאלתי אותה אם היא מבינה מה המשמעות של קשר זוגי איתי, ומה היא רוצה מקשר כזה. לאחר כעשרים דקות היא ענתה לי שהיא "צריכה מחנך קשוח שיעמיד אותה במקום, יקח אחריות וינהל את העיניינים". מוזיקה לאוזניי... שלחתי לה את הנייר שכתבתי 'יחסי אדון ונשלטת' (תחילת הבלוג) וכתבתי לה שאני רוצה שהיא תלמד את הכתוב בו ותכתוב לי את דעתה לחיוב ושלילה על כל סעיך וסעיף. נתתי לה להתבשל עם זה ועזבתי את המחשב לאותו היום. למחרת לקראת הערב נכנסתי לתיבת המיילים שלי. שתי הודעות חדשות מדנה. אחת מאתמול שעתיים אחרי שעזבתי את המחשב ואחת מהיום ב- 3 אחרי הצהרים. ההודעה מאתמול היתה חסרת מלל והכילה קובץ WORD, הורדתי אותו ועברתי להודעה מהיום, ארבע תצלומים של בחורה מרצדים מולי, שניים בחולצה ומכנסיים ושניים בביקיני צהוב. "מתנצלת שלא הספקתי אתמול לסיים את כתיבת התשובות יותר מוקדם, יש לי קשיים בהבעה בכתב" כותבת לי דנה ומצרפת את מס' הטלפון שלה. היא נראת טוב, לא מלכת היופי, פורפורציונלית. עשיתי זום לפנים שלה- משהו בעיניים החומות שלה, עוגב, אבוד, מחפש. היא נראת לי מושכת מספיק, בא ונראה מה היא חושבת... נכנסתי לקובץ ה- WORD. באופן כללי דנה מבינה ומסכימה עם הנכתב ב'יחסי אדון ונשלטת', לכמה סעיפים היא בקשה הבהרות ודוגמאות, עם אחרים היא מסכימה כמות שהם ולמיעוטם היא מדגישה שזה מה שהיא רוצה !!! (עם סימני הקריאה), היא ציינה גם שיש לה קשיים בהבעה בכתב. כנראה שהבעה בכתב זה נושא שנצטרך לטפל בו... O.K. הגיע הזמן לתקדם, אני שואל אותה אם היא עובדת מחר (יום שישי). אחרי שתי דקות היא עונה לי "לא". כתבתי "אני מגיע אליך לסופ"ש, פגשי אותי מחר בעשר בבוקר ברכבת צפון. לבשי חצאית". "ואיזה חולצה אני אלבש?" היא שואלת. "לבנה עם כפתורים" אני עונה. "כן אדון" היא משיבה.
שני וברטורים, יש, שני פלאג אין, יש, גאג, יש, חבלים, יש. מגלב, חגורה, סרגל 30ס"מ, יש, נרות, אטבי כביסה, קולב עם קליפסים לתחתונים, קולר מחנות חיות, ערכה לחוקן, קונדומים, אזיקים, אזיקונים, איזולירבנד, שיפודי עץ, גומיות עבות ודקות, מכונת תספורת, סכין גילוח, קצף גילוח, יש, זוג תחתונים להחלפה וחלוק המשי השחור שלי... את כל זה ארזתי בתיק הלפטופ, עליתי על הרכבת ונסעתי לתל-אביב. היא עמדה בקילט סקוטי חום ובחולצת שבת לבנה עם תיק קטן תלוי על כתף שמואל נשענת על המעקה המפריד עם הכביש, בשמש, ביציאה מטרמינל רכבת צפון. ראיתי אותה כבר בזמן שעליתי במדרגות מרציפי הרכבות. ניגשתי אליה ואמרתי שהיא נראת צמאה וכדי שנכנס לטרמינל ונשתה קפה. עייניה ניפקחו באחת, אישוניה התרחבו... "אתה האדון?" שאלה. "כן אני האדון" השבתי... חיוך התרחב על שפתיה... "בואי נכנס נשתה משהו...יש גם מזגן" אני מאיץ בה. קניתי לנו קפה, התישבנו בספסל מרוחק ושקט, אחד ליד השניה, הוצאתי את הלפטופ ועברנו על ההערות שהיא כתבה על כל סעיף וסעיף. עניתי לה על שאלות, הסברתי, נתתי דוגמאות, שאלתי אותה שאלות. היא סיפרה בהרחבה שהיא בת שלישית, בת זקונים לאמנית ולתת אלוף במילואים שהתחתנו בגיל מאוחר ועשו שלוש בנות בשש שנים. שהיתה לה ילדות מפונקת ומגננת ללא הרבה מגבלות ואיסורים. עד גיל עשר היא בקושי ראתה את אבא שלה (שבעייניה היה האבא הגדול, הגיבור והסמכותי שלה), בגיל עשר אבא שלה השתחרר מהצבא. הוא היה בבית בכמה חודשים הראשונים שאחרי השחרור ולפני שניהיה מנכ"ל של איזו חברה ונעלם שוב (מחייה) לפגישות וכנסים, תערוכות וקונגרסים ברחבי העולם. בחודשים האלו היא ניסתה להתקרב אליו, אולם הדחיה שקיבלה ממנו השפילה, עלבה ופגעה בה וגרמה לה להחליט שכשהיא תמצא את תחליף האבא שירצה אותה, היא לא תוותר עליו לעולם. האירוע הזה גרם להתדרדרות מישמעתית בבית הספר, חיסורים, איחורים וכל מיני תקריות עם מורים, כמו גם שימוש באלכוהול ומריחואנה אפיינו את שנותיה הראשונות בתיכון. שחרור כל רסן, שימוש בסמים קשים ומתירנות מינית אפיינו את שנותיה האחרונות בתיכון. בתשובה לשאלה מדוע היא הדגישה את 'השפלה גופנית' (יחד עם 'ענישה' באופן כללי ו'סיבולת') כאחד הדברים שהיא רוצה בו, סיפרה שכשהיתה בגיל 16 היא הכירה סוחר סמים (תחליף האבא הראשון שלה) שהפך אותה לשיפחת המין שלו ושל החברים שלו. וכך במשך שנתיים, בכל יום היא היתה מקבלת ממנו את מנת הסם שלה בחינם, והוא ושלושת החברים הקבועים שלו היו שוכבים איתה, לפעמים ביחד, לפעמים בנפרד, לפעמים הצטרך חבר חדש שהיא לא ראתה לפני כן ועוד כל מיני וריאציות על הנושא. את רוב האירועים האלו היא זוכרת אך בקושי, במעורפל או במעומעם וזאת עקב השימוש בסמים שקדם להם, אולם את תוחשת ההשפלה היא לא תשכח לעולם, כמו גם את תחושת ההישג שחשה כשעמדה במצבים המשפילים האלו. היא מעוניינת לשחזר את התחושות האלו ולחוות חוויות משפילות. הבנתי את הרעיון, אמרתי לה "קומי" בזריזות היא נעמדה גבוהה מעליי, "גשי לשרותים, תורידי את התחתונים שלך ושימי אותם בתוך התיק שלך". מבט של הפתעה עם סומק של מבוכה התפשט על פניה "עכשיו!" סיננתי, באחת היא הסתובבה והחלה לרוץ לכיוון השרותים. ארזתי את הלפטופ, נעמדתי וחיכיתי שתחזור. כשראיתי אותה סמוקה ומובכת, צועדת בהליכה מהירה עם רגלים מוצמדות אחת לשניה ואת התיק שאחזה חזק בשתי ידיה, התחלתי להתקדם לעברה. "בואי נלך אליך הביתה" אמרתי, היא נעצרה והרימה את ידיה קדימה פורסת את התיק בפני. צמצמתי את המרחק ביננו ועברתי אותה (בהתעלמות מוחלטת מתשורה שהיא מציעה לי) תוך כדי התקדמות לכיוון היציאה "בואי" אמרתי. "אתה לא רוצה לבדוק?" היא שאלה אחרי, סובבתי את ראשי ועניתי לה "אני מאמין לך".
"את האוטו הזה קניתי חדש לפני שנה אחרי שאבא שלי מת והשתחררה הירושה של אמא שלי שהוא החזיק כל השנים" ענתה בתשובה לשאלתי אם היא עשירה. היא ישבה (אחרי שלקחתי ממנה את המפתחות והושבתי אותה) באמצע המושב האחורי, רגליה פסוקות משני עבריה של תעלת האגזוז. נהגתי לכיוון הרחוב שהיא ציינה בפני, נעצרנו ברמזור. "תרימי את החצאית, אני רוצה לראות" פקדתי תוך כדי כיוונון המראה המרכזית כלפי מטה. מין המראה יכולתי לראות זוג ידיים מהוססות מרימות את שולי הקילט, את ירכיה שמנסות להצמד אחת לשניה ואת ציץ שיער הערווה. "אני לא רואה טוב, תחליקי את הישבן על המושב קדימה ותשעיני את הברכיים על הגבות של המושבים הקדמיים", "כן אדון" שמעתי מאחור. פות מפוסק בעל שיער ערווה סבוך ומטולטל יחד עם לחלוחית קלה השתקף אלי מהמראה הפנימית, "את היער הזה אני אצטרך לכרות ואת תקבלי על זה עונש" אני יורה, "כן אדון" נלחש מאחורי.
דירת שלושה חדרים טיפוסית לתל- אביב. הכניסה למטבח מול הכניסה לבית, משמואל מסדרון שמוביל לשני חדרי שינה, שרותים ומקלחת, מימין חדר משפחה רחב בצורת 'ר', כשפינת האוכל קרובה לכניסה ופינת הישיבה רחוקה ממנה. בקצה פינת הישיבה, מעבר לשולחן התה הנמוך ומתחת לחלון ניצב שולחן מחשב ולידו כיסא מנהלים משרדי על גלגלים. לקחתי את כיסא המנהלים והצבתי אותו כך שהוא פונה לרחבה שבין שולחן התה לכוננית של הטלביזיה והתיישבתי. "תעמדי במרכז החדר" אמרתי, היא ניצבה מולי במרחק של כשני מטר מממני. "תורידי את החולצה" אמרתי, חזיה שחורה מעל בטן ישרה נתגלתה לעייני. "תסתובבי" פקדתי, היא סבה על צירה ויכולתי לראות שיש לה גוף יפה, מגרה ומושך. "עכשיו את החזיה" הוספתי, זוג שדיים עגולים ופורפורציונלים עם פיטמות זקורות נחשפו מולי, יפה אמרתי לעצמי. "את החצאית" סימנתי, תוך שהיא מסתבכת עם פתיחת סיכת הבטחון של הקילט שמתי לב לחיוך המרוח של שפתייה. כשעמדה עירומה לגמרי הרימה את ראשה והחיוך שלה רק הלך והתרחב. "כלל ראשון: 'כשאת נמצאת עם האדון אסורה עלייך לבישת בגדים'. האם זה ברור?" שאלתי. "כן אדון". "כלל שני: 'כשאת עומדת מול האדון, את הידיים את מרימה ומשלבת אותם מאחורי הראש או כשהן משולבות מאחורי הגב'. האם זה מובן?" שאלתי. "כן אדון". מששילבה את ידיה מאחורי גבה, לא התאפקתי ואמרתי "יפה, בואי תתקרבי אני רוצה להרגיש אותך". היא התקרבה לעברי, הושבתי אותה על רגליי תוך כדי העברת ידי על הגבה החלק שלה, ליטפתי את שדיה בתאווה וצבתתי את פיטמותיה הזקורות, לפתתי את ישבנה המתוח תוך שאני נהנה מהניחוח שלה שסחרר אותי שעה שהייתה כל כך קרובה אליי הרגשתי שאני נסחף... "אוקיי, אוקיי עימדו!" ציוותי (קצת בהיסטריה), בשעה שהיא נעמדה מולי עם ידיים משולבות מאחורי הגב ואני התאמצתי לבלום את עצמי מלקפוץ עליה ולזיין אותה באותו הרגע! תוך גילגול הכיסא לאחור נעמדתי בבת אחת כדי לשחרר את המתח וכדי לכוונן את עצמי מחדש ואמרתי לה "עכשיו את תלמדי שתי הוראות שכשאני אומר לך אותן את תבצעי את התנוחות שמיד תלמדי ותבצעי אותן באופן מדויק. ההוראה הראשונה היא 'על הגב', את שוכבת על הגב ועם ידייך את מחזיקה את רגליך המורמות כלפי הבטן בפיסוק הכי רחב שאת יכולה". צפיתי בה מלמעלה שעה שהיא נשכבה על הרצפה, מפוסקת כשיירכיה מקופלות כלפי מעלה נאזקות על ידי כפות ידיה. "פישוק יותר רחב" המשנטתי בה. לאחר שהרחיבה את עצמה עוד יותר אמרתי "מעכשיו בכל פעם שאני אגיד לך 'על הגב' זה בדיוק מה שתעשי האם זה ברור?". "כן אדון". "עמדי! עכשיו תלמדי את ההוראה השניה שהיא 'על ארבע', את יורדת למצב על ארבע, את הרגליים את מפסקת כמה שיותר רחב, את הפנים את מניחה על הרצפה ואת הידיים את משלבת מאחורי הגב. בכל פעם שאני אגיד לך 'על ארבע' את תעשי בדיוק את זה האם זה ברור?". "כן אדוני". התישבתי בחזרה על כיסא המנהלים וטיזזתי אותה קצת בין 'על הגב' ל'על ארבע' לסרוגין. כשהיא נעמדה וטיפת זיעה קטנה ביצבצה לה על אחד מצדעיה אמרתי לה ללכת להביא שתי מגבות ושתי קערות כשבאחת מהן שתמלא מים. כשהיא הלכה פתחתי את תיק הלפטופ ושלפתי מתוכו את מכונת התספורת, סכין הגילוח ואת קצף הגילוח והנחתי אותם על שולחן התה. משחזרה אמרתי לה "תשכבי 'על הגב' על שולחן התה, יש לי יער לכרות"
המשך, בהמשך...