יחסי אדון ונשלטת
קווים כללים
- הקשר בין האדון לנשלטת הם יחסים בהסכמה, כל הנעשה בתוך הקשר הנ"ל הוא מתוך הרצון של האדון והנשלטת. לפיכך יחתם ע"י האדון והנשלטת מסמך המגדיר הסכמה זאת.
- הקשר בין האדון לנשלטת הוא דיסקרטי, אישי ופרטי. כל פומביות לקשר בין האדון לנשלטת תעשה בהסכמתם המשותפת בלבד.
- האדון והנשלטת יקיימו שיחות ויגיעו להסכמות המגדירות את מהות הקשר, כיווני ההתפתחות שלו וגבולותיו.
- בקשר נשמרים עקרונות ה- SSC - safe, sane and consensual- בטוח, הגיוני\שפוי ובהסכמה.
- מילת ביטחון - מילה המוסכמת בין האדון והנשלטת לשימושה במקרה של חריגה מגבולת היכולת של הנשלטת. עם השימוש של הנשלטת במילת הביטחון יפסיק האדון מיד את מעשיו. האדון והנשלטת ישוחחו על הסיבה לשימוש במילת הביטחון ויגיעו להסכמה בנושא.
- האדון מתחייב בשמירה על בריאותה של הנשלטת.
- על האדון להוביל, לנווט ולשלוט בקשר. על הנשלטת לציית לרצונות האדון.
- בכל שלב משלבי הקשר האדון או הנשלטת יכולים לסיימו, בין אם בהסכמה הדדית ובין אם לאו.
הכשרה/אימון/חינוך
בראשית הקשר הנשלטת תעבור הכשרה שבה היא תלמד את הכללי ההתנהלות, את רצונות האדון ואת מהות הקשר שבו היא נמצאת. ההכשרה היא מנטלית, ריגשית כמו גם גופנית ותאפשר לנשלטת לבחון את גבולותיה ואת רצונותיה בקשר עם האדון.
- ציות - משאלתו של האדון היא הפקודה של הנשלטת - כלומר הנשלטת מחוייבת לציית לדרישות האדון. במהלך ההכשרה הנשלטת תתרגל תרגילים שבהם יבחני גבולותיה בציות.
- משמעת - פעולות אותן מבצעת הנשלטת גם אם הן בניגוד לרצונה או לנטייתה הטבעית, כדי לרצות את האדון. במהלך ההכשרה הנשלטת תתרגל תרגילים שבהם יבחני גבולותיה במשמעת.
- כניעות - ביטויי להתמסרות, לקבלת המרות ולאימון שהנשלטת רוכשת לאדון שמאפשר את איבוד השליטה של הנשלטת והענקתו באופן מוחלט לאדון. במהלך ההכשרה הנשלטת תתרגל תרגילים שבהם יבחני גבולותיה בכניעות.
- התמדה - פעולות חוזרות או לאורך זמן אותן מבצעת הנשלטת כדי לאמן ולהכשיר את עצמה בהתאם לדרישות האדון. במהלך ההכשרה הנשלטת תתרגל תרגילים שבהם יבחני גבולותיה בהתמדה.
- סיבולת - יכולת התמודדות והכלה לאורך זמן של מאמץ, כאב, קושי, מצוקה ומשבר. אחד האתגרים החשובים אך גם המאוד מתגמלים בחינוך והכשרת הנשלטת. במהלך ההכשרה הנשלטת תתרגל תרגילים שבהם יבחני גבולותיה בסיבולת.
- קפדנות - דיוק בביצוע דרישותיו של האדון, של הנשלטת להשמע להוראות האדון ולבצע אותן בקפדנות ודיוק. במהלך ההכשרה הנשלטת תתרגל תרגילים שבהם יבחני גבולותיה בקפדנות.
- וידויי - הוידויי מאפשר לנשלטת לבטא את עצמה, להביע את ריגשותיה, את רצונותיה, את התלבטויותיה, את קשייה, את משאלות ליבה, את מחשבותיה, ואת הרהוריה. לבטא את הסתייגויותיה ועירעוריה, לחשוף את תחושותיה והרגשותיה לגבי הנושאים שהיא והאדון עוסקים בהם, לגולל את הקורות אותה מאז המפגש האחרון בייניהם, להתערטל מנושאים שחשוב לה שהאדון ידע עליהם. הוידויי חשוב לאדון כדי לאמוד את מידת ההתקדמות של הנשלטת, את הנושאים עליהם יש לתת דגש, היכן ישנן קשיים או צורך בהבהרה של נושא כזה או אחר, להקשיב ולשמוע את הנשלטת בשלב שבו היא אינה נסערת או מבולבלת. הוידויי מתקיים בתחילת כל מפגש בין האדון לנשלטת הוא נקודת הזמן היחידה שמאפשרת לנשלטת לבטא את עצמה באופן מילולי.
- תגמול - הוא ביטוי כולל להערכתו, חיבתו, אהבתו, מחוייבותו וסיפוקו של האדון מהנשלטת על התקדמותה בהכשרה/אימון או כפרס על ביצוע נכון של חובותיה כלפי האדון. הגמול מתבטא באופן מנטלי, ריגשי או גופני או שילוב שלהם יחדיו.
- תגמול מנטלי, רגשי - מילות הערכה ושבח, ליטופי אגו ומילות עידוד, הקשבה, הבנה, ריגוש, ביטול או הקלה בעונשים מנטליים והקלה במשימות מנטליות, הענקת תשורה, שי או מתנה.
- תגמול גופני - ליטופים, מגע וחום אנושי, מסאז', ריגושים וסיפוקים מיניים, מימוש פנטזיות, ביטול או הקלה בעונשים גופניים הקלה במשימות גופניות, הענקת תשורה, שי או מתנה.
- עונש - ענישה היא אחת הדרכי החינוך המרתיעים אך היעילים ביותר, הענישה באה לידי בטוי בגריעה/מניעה של זכויות מחד ונתינה/הוספה של חובות מאידך. על האדון להעניש את הנשלטת במקרה של אי ציות, הפרות משמעת, העדר כניעה מספקת, התנגדות, שקרים והסתרה, אי מחוייבות להתמדה, התרשלות ואי דיוק, זלזול ופגיעה בכבוד האדון או כל הפרה של כללי הקשר במסגרת הקשר (כלומר הפרה שאינה מערערת את עצם קיום הקשר). בכדי שלחינוך יהיה אפקט הרתעתי ומתמשך, לפני ביצוע העונש על הנשלטת להסכים ולהכיר בעובדה שעליה לקבל את העונש,להתנצל בפני האדון על שנאלץ להעניש אותה, ולהודות לו על שהוא מקדיש זמן ואנרגיה כדי לחנך אותה. במקרים מסויימים הנשלטת תוכל לבחור את העונש אותו תקבל ובמקרים מסויימים האדון יחליט כיצד להעניש את הנשלטת. הענישה יכולה להיות מנטלית, ריגשית או גופנית או שילוב שלהם יחדיו. לאחר הענישה, האדון ידאג להתאוששות המנטלית, הריגשית והגופנית של נשלטת.
- ענישה מנטלית, רגשית - התעלמות - האדון יתעלם מהנשלטת לפרק זמן שאותו הוא חושב לנכון. גריעת סיפוקים - האדון ימנע מהנשלטת סיפוקים ולא יענה לבקשותיה ורצונותיה, השפלה מילולית האדון יטיח בנשלטת האשמות על מגרעותיה, ימתח עליה ביקורת ויתאגר אותה על חסרונותיה.
- ענישה גופנית - קיבוע - האדון יקבע/יקשור את הנשלטת בתנוחה לא נוחה. הלקאה - האדון יצליף בנשלטת עם שוט, קין, חגורת עור או עם היד. הכאבה - האדון יגרום לנשלטת לאי נוחות באמצעות מגוון עזרים שונים. השפלה גופנית - האדון יביא את הנשלטת למצב שיגרום לה להשפלה גופנית.
- ביטויי אישי - השלמה לוידויי המוזכר לעיל אך הוא בא לידי ביטוי בכתב (והוא מהווה חלק מההכשרה המנטלית). לאחר המפגש בין האדון לנשלטת, הנשלטת מעלה על הכתב את חויותיה, רגשותיה, תחושותיה הרגשותיה, את השיאים אותם חשה ואת הקשיים איתם התמודדה, את ציפיותיה ואת אכזבותיה, את הזמנים המרגשים ואת הזמנים המשעממים, את הסיפוקים ואת התסכולים, את הגמול ואת העונש, את הכאב ואת העונג שאותם חוותה במהלך המפגש. גם כאן, הנשלטת יכולה לבטא את רצונותיה, מצוקותיה, את משאלות ליבה ואת הפנטזיות שהיתה רוצה לחוות. הביטוי האישי מהווה השלמה למידע שעל האדון לעבד כדי לקדם ולהשלים את ההכשרה, החינוך והאימון של הנשלטת. כמו כן הביטוי האישי מהווה תיעוד של ההתרחשויות בין הנשלטת לאדון ויכול להוות בסיס לספר, בלוג, או כל פרסום אחר (כפוף להסכמתם של האדון והנשלטת לעיניין). את הרשימה הזאת תגיש הנשלטת לאדון בתחילת המפגש הבא בין האדון לנשלטת.
יחסיים ביומיום
- בתקופת ההכשרה הנשלטת נמצאת תחת בחינה מתמדת מצד האדון, מסירותה והתמסרותה נבחנות תדיר.
- על האדון לנהוג באחריות ובמחוייבות, לשמור, להשגיח ולדאוג לכל צרכיה הריגשיים, המנטליים והגופניים של הנשלטת, כיוון שהאינטרס הרגשי של האדון הוא לשלוט ולהחזיק בנשלטת מרצונה לטווח הזמן ממושך ביותר.
- על הנשלטת לקבל את האדון כפותר הבעיות שלה, כאחראי עליה שמקבל את ההחלטות הנכונות בשבילה, שחוסך לה גם את לקיחת האחריות וגם את הצורך בקבלת החלטות, הדאוג לכל צרכיה הריגשיים, המנטליים והגופניים.
- בשלב הראשוני על הנשלטת לקבל את מעשיו והוראותיו של האדון מתוך הבנה שהם לטובתה ושהם משרתים את האינטרס שלה, בשלב מתקדם יותר הנשלטת תקבל אותן מתוך רצונה להיות ״שופר״ לאדון ומתוך מחויבותה לאדון.
- כחלק ממחוייבותיו של אדון עליו לקבל את הנשלטת כמות שהיא ואף מקבל אותה במצבים שהיא עצמה אינה מקבלת את עצמה.
- אין דבר או עיניין הקשור לנשלטת שאינו באחריות האדון. על כן, על הנשלטת להודיע לאדון על כל שינוי או התפתחות שמתרחשים בה או בגופה, אם הודעתה לא מקבלת את התייחסות האדון, על הנשלטת לבקש את התייחסותו להודעתה, אם גם הבקשה לא מקבלת את התייחסות האדון, על הנשלטת לקבל ולהשלים עם המצב כמות שהוא. אם האדון החליט לענות לבקשה, הנשלטת תפעל בהתאם להחלטת האדון.
- בכל שלב הנשלטת יכולה לשאול שאלות, לבקש הסברים, להציע הצעות, להביע התנגדות או חוסר נוחות בפני האדון, אולם הנשלטת אינה יכולה להתעלם או להתנגד בפועל, כיוון שקבלת ההחלטות וביצוען הן באחריות האדון.
- בשלב הראשוני על הנשלטת לפנות אל האדון בתואר - אדון או מאסטר, ובשלב מתקדם יותר על הנשלטת לפנות אל האדון בתואר - אדוני.
- חל איסור על הנשלטת ללבוש בגדים בנוכחות האדון, אלה אם קבלה הוראה אחרת מהאדון. על הנשלטת להיות נכונה ומוכנה בכל זמן לשימושו ולצרכיו של האדון.
- כשהנשלטת מקבלת מהאדון רשות או הוראה לעמוד, עליה לעמוד כשידיה משולבות מאחרי גבה ורגליה מפוסקות במפסק רחב.
- האדון יחליט מתי ולכמה זמן הוא שובר את הדיסטנס עם הנשלטת ומקיים איתה תקשורת רגילה.
השלמות והבהרות לענישה
- עבור האדון, הענשת הנשלטת היא אינה מטרה, אלה כלי חינוכי להכשרת הנשלטת.
- על פעולות שהנשלטת מבצעת ביוזמתה ללא קבלת רשותו או הסכמתו של האדון, הנשלטת תסכים לקבלת ענישה מהאדון.
- על הפרות הכללים הכתובים בנייר הזה, בהוראות בעל פה שהאדון הורא, הנשלטת תסכים לקבלת ענישה מהאדון.
- על הפרות חוזרות ונשנות, בין אם בכוונה ובין אם לא, הנשלטת תקבל ענישה כפולה או משולשת בהתאם למספר ההפרות החוזרות.
- כשם שהנשלטת מחוייבת להסכים ואינה יכולה לסרב לענישה, כך גם הנשלטת חייבת להסכים ואינה יכולה לסרב לתגמול. כמו כן, הן הענישה והן התגמול עומדים בפני עצמם ואינם קשורים, מושפעים או תלויים אחד בשני.
- בשלב הראשוני השימוש במילת ההביטחון יהיה מותר הן בתרגול והן בענישה, בשלב מתקדם יותר השימוש בה יהיה מותר רק בתרגול.
עם השלמת ההכשרה, על האדון להחליט אם הנשלטת עונה לדרישותיו, ועל הנשלטת לקבל החלטה אם להתמסר באופן מוחלט לאדון או לעזוב.
אשמח לקבל תגובות על הנכתב
