בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

חeם

אני כותב, תעשו עם זה מה שאתם רוצים...
לפני 9 שנים. 29 בינואר 2015 בשעה 10:39

 

אתה נשוי?

לא.

למה?

את רוצה את התשובה הפוליטקלי קורקט או את התשובה הישירה בלי להתחשב ברגשות של המעורבות בכך? את רוצה את התשובה הקצרה או הארוכה?

נתחיל בתשובה הפוליטיקלי קורקט ונראה...

ובכן, בקצרה זה הולך ככה - אני מעדיף את החופש על פני האהבה או אני מעדיף את החירות על פני השיעבוד. כמאמר השיר "חופשי זה לגמרי לבד".

האהבה פוגעת בחופש שלך?

האהבה היא כותרת לאינטרסים כאלה ואחרים שמטרתה היא להדביק בני זוג ביחד וכדי שהם יעשו ילדים. כיוון שבהדבקה הזאת הגבר נמצא בעמדת מגננה מתמדת, כיוון שהחובות החוקיות, התרבותיות, הכלכליות וה"מוסריות" כלפי הילדים מונחות על כתפיו של הגבר בלבד בשם טובת הילד ושיווין הזכויות בין המינים. יוצא שהחופש של הגבר נמצא בידיים אחרות שאין להן שום אינטרס לאפשר את החופש של הגבר. בתפיסה התרבותית הנוכחית הגבר הוא תורם זרע מרצונו או לא, הוא ארנק מהלך, ובכל מקרה הוא נושא באחריות והעבד לריצויי הרצונות והקפריזות של בעלות האינטרסים שרואות אותו כמחוייב להן.

אז מה שאתה אומר זה שאין הצדקה לזוגיות.

במצב הנוכחי אכן אין הצדקה.

זה נשמע מאוד בודד.

בודד זה מצב נפשי של אומללות עצמית שנוצרת על ידי זה שמגדיר את עצמו כבודד. אני לעומת זאת נמצא במצב שבו אני לבד. לבד הוא לא מצב נפשי של בידוד, לעומת זאת לבד הוא מצב שמסיר מעליי את האחריות כלפי אחרות.

זה נשמע שאתה פחדן ושונא נשים.

אינני שונא נשים, אני רק נמנע מחברתן ונזהר מאוד כשאני כן נאלץ להיות בחברתם. ואכן אני פחדן. אני מפחד מהן כיוון שבשם שיווין הזכויות בין המינים הן נהנות מזכויות יתר ומגבוי מלא של כל המערכות הממשלתיות, המשפטיות וכמובן התרבותיות שמטילות את מלא האחריות על הגבר תמיד. זה מצב א-סימטרי שמעודד את המשך ההתנהגויות האלו.

אתה הומו?

לא. אין לי משיכה מינית לגברים, אני מעדיף את חברתם של גברים אבל אינני רוצה לקחת אותם איתי למיטה. לעומת זאת נשים אני כן רוצה לקחת למיטה אבל נמנע מכך כיוון שזה מאוד מסוכן.

זה נשמע שאתה בסך הכל מתוסכל מינית שאינו יודע איך לספק את התסכול הזה בדרכים המקובלות. זה מעמיד אותך בעמדה של אנס פוטנציאלי.

כאן אנחנו נכנסים לתשובה הארוכה. ובכן, אלו קביעות מאוד מקוממות אך גם מאוד צפויות באווירה התרבותית הקיימת כאן. אבל הבה נפרק את הקביעות האלו אחת לאחת. הקביעה שתסכול מיני גברי משמעותי אונס פוטנציאלי היא קביעה אומללה. העובדה שצמרת המשטרה לא יכולה לשמור את חנות שלה סגורה אינה מעידה על כלל הגברים, העובדה הזאת מוציאה שם רע לכלל הגברים אך אינה יכולה להכליל את כולם. מיניות בכלל ומיניות גברית בפרט מקבלת רייטינג גבוהה והערכת יתר בתרבות הנוכחית, העובדה שהמיניות הגברית היא מתפרצת וכבייכול בילתי נשלטת היא שטות. וגם אם נקבל את השטות הזאת, הגבר תמיד יכול לשפשף ולהשתחרר מהתסכול המיידי הזה. קבעת שאני "מתוסכל מינית שאינני יודע איך לספק את התסכול הזה בדרכים המקובלות", מהן ה"דרכים המקובלות"? דרך מקובלת אחת היא שהגבר מפתה את האישה - כלומר הוא משנה את ההתנהגות שלו כדי לגרום לאישה לריגוש שמשכנע אותה לבוא איתו למיטה מרצונה. הגבר הוא היוזם, האקטיבי (שמכניס את עצמו למלכודת הדבש מרצונו) זה שמצליח לגרום לאישה ריגוש נקודתי שבעינייה הוא פוטנציאל לריגוש מתמשך וקבוע. הגבר צריך לדעת מה גורם לריגוש הזה ולשנות את ההתנהגות שלו כדי ליצור אותו. אם הגבר יצר את הריגוש הנקודתי הזה וכמובן עמד בהצלחה במבחר המבחנים והמניפולציות שהאישה העמידה לפניו אז יש לו סיכויי להגיע איתה למיטה. כמובן שאם הוא הגיע איתה למיטה אך לא עמד בציפיותה של האישה יש סיכויי שהוא יואשם באונס או שיהפוך פתאום לאבא מבלי שהוא רצה בכך. כמובן שאם אתה יודע את "טריק" הפיתוי הזה ישנם גם עוד גברים אחרים יודעים אותו, לכן הלוייליות של האישה כלפיי הגבר היא בערבון מוגבל מאוד או עד הריגוש הבא, מכאן שגם נכונות תביעת האבהות מוטלת בספק וכבר שמענו על גבר שנאלץ לשלם מזונות לשתי בנות שבבדיקת רקמות הוכח שהן לא שלו, הכל בגלל טובת הילד. דרך מקובלת אחרת היא שהאישה מפתה את הגבר, כאן מלכודת הדבש מוגשת אליו בדרך מניפולטיבית ונרמזת, בנקודה הזאת יש לו עוד את האפשרות לסרב אבל גם לסרוב זה יכולות להיות השלכות פליליות על החופש שלו. אם הוא לא סרב, שיקח את האחריות על כך או במילים אחרות שישלם. באופן כללי אני מתנגד לזנות ככלל ונגד זנות ממוסדת בפרט. נישואין וזוגיות הן זנות ממוסדת זה הוא משטר דיקטטורי של הנשים בגברים. הן שולטות בגברים במניפולציות, בהתניות, בקבלת רצונותיהן תמורת מין ובשאר דרכיהן הנסתרות והעלומות שלהן לשליטה בגברים. כשאישה פוגשת גבר שמרגש אותה ומושך אותה היא מיד בודקת אם הוא עומד ברשימת הדרישות שלה, אם הוא עמד בדרישות המרכזיות (כסף, כסף, מעמד, כסף, מראה, כסף, נכונות למחוייבות, כסף, עוד כסף, יכולת לעמוד בחוסר היציבות הריגשית שלה, כסף, לגרום לה להרגיש יפה ומחוזרת וכמובן עוד כסף) אז היא תענה להצעת הפיתוי שלו, אך אל דאגה גם את הדרישות הפחות מרכזיות שברישמה שלה היא תדאג לחנך את הגבר ובכך לקבל זאת בדרכיה הנשיות. אם הגבר לא ישתנה/יתחנך בהתאם להן הוא ישלם/יענש על כך. כמובן שהאישה נהנת מתמיכה מקיר לקיר במערכות הממשל והמשפט. זאת ועוד, היא נהנת מחסינות מעצם היותה אישה. כבר שמענו על בת זוג אלימה שהעלילה על בן זוגה שתקף אותה על אף שהיא זאת שתקפה אותו כיוון שהודיע לה על פירוק הזוגיות שלהם. הוא כמובן נעצר על אילמות בתוך המשפחה. על אף שהוא הצליח להוכיח שהוא היה זה שהותקף (צילום וידאו שבו היא תוקפת אותו פיזית ומאיימת עליו שהיא תפנה למשטרה נגדו) ואף הוכיח שהיא מעלילה עליו (שיחת טלפון מוקלטת שבה חבריו משוחחים עם בת זוגו ובה היא מודה שכל העיניין הוא נקמה על זה שבן הזוג רוצה לעזוב אותה) עדיין הוא היה צריך להוכיח זאת בבית משפט. בית המשפט אומנם שחרר אותו אך המעלילה יצאה נקיה מהסיפור הזה כשם שנכנסה אליו. בג"ץ קבע שאין להעמיד לדין אדם שהעיד עדות שקר מהחשש שאנשים ימנעו ממתן עדות. מכן קל-וחומר שאדם שמגיש תלונת שווא נהנה מהחסינות הזאת. חסינות נוספת שהיא נהנת ממנה זה עניין המשמורת על הילדים והמזונות. האוטומט שבו מערכת המשפט מעניקה לאישה את המשמורת על הילדים מקוממת, זאת ועוד, העובדה שהאחריות למזונות הילדים מוטלת קודם כל על כתפי הגבר מקוממת לא פחות. רק לאחרונה שמעתי שבית המשפט המחוזי במעמדו כבית דין לעירעורים קבע בתקדים שבמצב של משמורת משותפת, הגבר שמרוויח בדיוק כמו האישה ישלם לה רק מחצית מסכום המזונות שקבע בית המשפט למשפחה. כלומר אם הגבר היה מרוויח יותר הוא גם היה גם משלם יותר, ואם הוא היה מרוויח פחות מהאישה?

ומה עם ילדים? אתה לא רוצה ילדים?

את מתכוונת ליצורים כפויי הטובה האלה שיאשימו אותי בכל הצרות שלהן? אלה שבשבילם אעבוד מבוקר עד ערב כדי לקיים אותם אך בעיינהם זה מובן מאליו שאני חייב לעשות כך? אלה שיעזבו את הקן ברגע שהם רק יכלו וינתקו איתי כל קשר ברגע שאני לא מתאים לאינטרסים שלהם? זה המצב התרבותי חברתי שבו אני חיים. זה לא נעים לשמוע אבל זאת המציאות. אתן לך דוגמה, קטינה שנמצאת במשמורת של אמה שמקבלת את מלוא המזונות שנקבעו בבית המשפט תבעה את אביה בסכום של 3,500 ש"ח לחודש עבור דמי הכיס שלה. הקטינה שאינה בקשר אם אביה כיוון שאמה הרעילה את נפשה בשינאה כלפי אביה רואה בו ארנק ותו לא. על אף שרוב ההכנסה שלו מופנת לתשלום המזונות ומעט מאוד ממנה מופנה למחייתו בית המשפט קבע לקטינה תשלום של 500 ש"ח דמי כיס בחודש. אז לא, בתנאים הקיימים אני לא רוצה ילדים.

אתה מציג את הנשים כאמזונות טורפות גברים, שאשמות באימפוטנציה שלך.

את יודעת מה אחוז הגברים הגרושים שמתאבדים ביחס לממוצע המתאבדים הכללי? לגבי אשמתן באימפוטנציה שלי, אכן הן אשמות בה.

כיצד?

פס היצור ליצירת ילדים מורכב מאמהות, גננות, מחנכות, מורות ומנהלות שמפמפמות כל הזמן לזכרים הקטנים שאמורים להיות הגברים העתידיים, שעליהם לנהוג בכבוד בנשים לרצות את כל רצונותייהן להגשים את הפנטזיה ההולוודית של "אהבה" שבה הגבר מחזר אחרי הבחורה שכמובן מסרבת לו עד הוא משפיל את עצמו עד עפר כדי למצוא חן בעיינה, הוא צריך להרשים אותה להיות רגיש ומתחשב ולסחוף אותה ולהגשים לה את הפנטזיה שבה היא מקבלת כל מה שהיא רוצה. כמובן שאם הוא לא נוהג כך אז יש להעניש אותו. באותה המידה הן מחנכות את הנקבות הקטנות לדרוש את מימוש הפנטזיה הזאת. להוצא אמהות חד-הורית (שכתוצאה מהרצון שלהן להיות אמהות אז כולנו צריכים לשלם על זכות היתר הזאת...) נוצר מצב שבו הזכרים הקטנים לא גדלים להיות גברים כיוון שהגבר היחיד בחיים שלהם, האבא שלהם לא באמת נמצא בחיים שלהם, כיוון הוא כל הזמן עובד כדי לקיים אותם. לכן עד הצבא הם לא נחשפים לגבריות (שהיא כיום מילה מגונה בפני עצמה) וגדלים להיות זכרים מאוד מבולבלים לגבי התפקוד שלהם בזוגיות. אבל לא רק הגברים יוצאים מופסדים מהמצב הזה. לנשים ישנו צורך בגבריות של הגבר, כשהיא לא מקבלת אותה היא משתעממת וממשיכה הלאה. יש והיא תפרק את הזוגיות (ע"ע אחוז הגרושין) ויש והיא תמשיך הלאה בתוך הזוגיות הקיימת בבגידות וסרוס בן הזוג שלה. כמובן איננו יכולים להאשים אותה שהיא בחרה בזכר חסר עמוד שידרה שמלכתחילה מילא אחר כל פקודותייה ורצונותייה עד שהוא הפסיק לעניין אותה, חדל לרגש אותה, שיעמם אותה וכמובן תסכל אותה. זו אשמתו שהוא חדל אישים שלא מבין שרגישות והתחשבות יכולות להחזיק מעמד רק זמן מוגבל, זו אשמתו שהוא לא עומד על שלו ונכנע שלכל משב רוח קלילה שהיא מנשבת עליו. כיוון שזו אשמתו שישלם!

אז מה אתה מציע לעשות?

מציע לעשות? למה את חושבת שיש מה לעשות במצב הקיים? אני לא מציע לעשות דבר. אני רק מציג את המצב בכפי שאני רואה אותו.

אתה יודע שאתה מכליל את כלל הנשים, בטוח שישנם נשים שאינם נצלניות ונקמניות כפי שאתה מציג אותן?

אין לי ספק שאת צודקת. בטוח שישנם נשים שאינם נצלניות ונקמניות. אבל הבעיה היא שאת זה אני לא יודע כשאני מתחיל קשר עם בחורה. אני באופן אישי לא מוכן לקחת את הסיכון הזה על החופש האישי והכלכלי שלי. מצב שמשאיר אותי לבד, אבל גם הן נשארות לבד באותה המידה.

 

אשמח לקבל תגובות על הדיאלוג הנ"ל.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י