ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

חeם

אני כותב, תעשו עם זה מה שאתם רוצים...
לפני 8 שנים. 5 במרץ 2016 בשעה 8:33

לא! אני לא! מוכן לגלח את הזקן כי את חושבת שזה "יהיה יפה" לי.

לא! אני לא! אגלח את החזה כי את "אוהבת חלק".

לא! אני לא! התחיל להתאמן ולפתח שרירים כי את רוצה "להרגיש מוגנת".

ולא! אני לא! מתכוון להשמין כי את אוהבת "שובי-דובי", או להרזות כי את חשה שאני "כבד מדי".

לא! אני לא! העשה קעקוע של השם שלך על הזרוע שלי כי לדעתך, זאת "ההוכחה" לאהבתי אליך.

לא! אני לא! רוצה לעשות ניתוח לייזר בעיניים כי את לא אוהבת את המשקפיים שלי.

לא! אני לא! אלך לטיפול פסיכולוגי או זוגי על הנושא: "מדוע אני לא! עושה מה שאת רוצה?". כי אני פשוט לא! מרגיש רע כשאני אומר לך לא! מכאן, שאין "מצוקה" שאני צריך לטפל בה... אולי את...

ולא! אני לא! הענוד לך טבעת על האצבע, ולא! להשתעבדות ולעבודה כל חיים כדי לשלם ולהגשים את חלומות הווילה-וולוו-וואיי-פיי, משכנתה, תכשיטים, נעליים, חופשות בחו"ל, ובהמשך מזונות, אוברדרפט והחובות שיש לך.

לא! אני לא! העבוד 12 שעות ביום כשאת תבלי לך כמו פרינססה ותבזבזי את הכסף שאני ירקתי דם בשבילו. ובמקביל, כל הזמן תתלונני ותנדנדי לי לעוד ועוד, עד בלי די.

ולא! אני לא! מאמין ל"סיפור האהבה" שהוליווד מוכרת, התבגרתי והתפקחתי, "אהבה" זה טוב ל"סיפור" עם "סוף טוב", אבל כולנו יודעים שלחיים אין "סוף טוב".  

לא! אני לא! "קונה" כל מילה (או אף מילה) שיוצאת לך מהפה, לומדתי וחונכתי בכוח ובכאב שאני תמיד צריך לחפש את האינטרס האנוכי הניסתר שמתחבא בדברייך.

לא! אני לא! הולך לעבור סירוס כדי שאת תרדי מהגלולות למניעת הריון.

לא! אני לא! מתכנן לקצר את ימי כדי שאת תהני מהממון שצברתי כל חיי.

ולא! אני לא! מפחד למות לבד. כיוון שעם הכסף שחסכתי כשלא! התחתנתי איתך, תמיד תהייה איזו אחות נחמדה שתהדס ליידי באחריתי. (עם תקוותה הנסתרת שהיא תקבל שורה בצוואה...)

לא! אני לא! מתכוון לוותר בשבילך על המקום שתפסתי בסירת ההצלה. ולטבוע למצולות כדי שאת תשרדי? למה? את שווא יותר ממני?

ולא! אני לא! הקריב או השחית את גופי, נפשי או חיי למענך. אפילו את החשבון של מה שאכלת במסעדה אני לא! מתכוון לשלם בשבילך, ואחרי שתתלבשי, את הדלת תסגרי מאחורייך, בלכתך... ולא! אל תתקשרי אליי, כי אם אי פעם אצטרך, אני כבר אתקשר אלייך...

האבירות מתה כשהשיוויון נולד.

 

ותודה לאמי, אחיותיי, סבתי ודודותיי כמו גם למחנכותי ולמורותי (וגם לשולמית אלוני) וכמובן לכל התלמידות שלמדו איתי מכיתה א'-יב' ולנשים הרבות שחלפו/ת ועברו/ת בחיי, ואשר כולן לימדו וחינכו אותי על ידי דוגמה וחיקוי אחרי צפייה והתבוננות במנהגיהן, אורחותיהן, יחסייהן והתנהגותן, שהדבר החשוב ביותר ביקום זה אני, ורק אני.

וכך אני חי. ("nothing to live or die for" ג'ון לנון).

krisa - לדעתי בלבד...לא, אתה לא! אהבת באמת. וכנראה גם לא הערכת את מי שאהב אותך באמת. פוסט עצוב.
לפני 8 שנים
krisa - לדעתי בלבד...לא, אתה לא! אהבת באמת. וכנראה גם לא הערכת את מי שאהב אותך באמת. פוסט עצוב.
לפני 8 שנים
חeם​(שולט) - ברור שעצוב,
הרי ברחתי ממטע הכותנה, אני פינוקיו שהשתחרר מהמריונטה ועוד מעט אולי אני אהייה גם בן אדם... הקסם פג החיבור הקוסמי הבילתי מוסבר הזה שלי לנשים ניתק, איזה אסון!
"כמה עצוב" (בתרגום משפת הבולשיט) = "הוא לא מוכן לשלם!". "הוא עלה עלינו והוא הולך לספר לכולם", "נעליב אותו, שישתוק, אם "נרחם" עליו, נקטין אותו ואז דבריו יהיו בטלים".
תודה על האישרור של כל מה שכתוב מעלה :)
לפני 8 שנים
Ahikar​(לא בעסק) - תאור מוקצן של המציאות, עצוב אבל לצערי לא כל כך רחוק ממנה. אני יודע שישנן כאלה ששווה להגיד בשבילן כן על הכל מבלי להרגיש מנוצל. בהצלחה לך
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י