מדינות המערב אוכלות את הפירות הבאושים של הפמיניזם וההדוניזם.
התנהגות הנשים תחת השפעת הפמיניזם.
בהשפעת המתירנות הליברלית/פמיניסטית החילונית, בשלושת הדורות האחרונים, כבר מילדות החברה המערבית השבעה והנהנתנית מלמדת ומחנכת ילדות קטנות להיות נשים חומרניות, בזבזניות, עצלניות, נרקסיסטיות, אגואיסטיות, אגוצנטריות, נצלניות, מושחתות, מופקרות, בוגדניות, נואפות, סחטניות, שקרניות, מניפולטיביות, חתרניות, תככניות, נקמניות, שתלטניות ואלימות. נשים שהן חסרות עקבות, אמינות, מוסר, מצפון, חמלה, בושה או מחשבות חרטה. נשים שהן חסרות אחריות לבריאותן וגופן כשהן חושפות את עצמן ללא שיקול דעת בכלל וללא מחשבת תחילה בפרט להסחפויות אמוציונליות בהרפתקאות חסרות מעצורים בטווח הקצר, וזאת מבלי לשאת בתוצאות ובנזקים שהן גרמו כתוצאה מהתנהגותן המכוערת בטווח הארוך. נשים שמתייחסות לגברים מתוך זכאות, ורכושנות וכמובן מאלו וצפויי, נשים שמתייחסות לגברים כאל אביזרים שימושיים אך חד פעמיים שאפשר לזרוק בגמר השימוש, שמשמשים כממחטה כדי לספוג את המטען הרגשי שלהן וכדי לקבל מהם את תשומת הלב כדי לשפר הערכת העצמית הנמוכה, הן נשים שרוצות כל הזמן לקבל את האלטרואיזם והחמלה של הגברים ולעולם אינן רוצות להעניק דבר בתמורה (כיוון שהן לא צריכות להודות על מה ש"חייבים" להן...). הן רואות את הגברים כארנק, ככוח שימושי שאפשר לתמרנו כרצונן, כמקום שאפשר לזרוק בו את המטען הריגשי שלהן, וכמובן כמקפצה לשיפור מעמדן הכלכלי והחברתי. נשים שמתנהלות מתוך תחושת עליונות, חסינות, זכאות, כוח ושליטה תוך התנשאות, השפלה וזלזול בגברים, כל זאת יחד עם מנטליות של זכאות אוטומטית לפריבילגיות, זכויות, הגנות והטבות, שהנשים מקבלות בחינם! ללא עלות, הצדקה או מאמץ מצידן (המיסים שניגבו מהגברים הם שמשלמים את כל זה... אז למי אכפת?) וזאת כתוצאה ממעמד ה"אתרוג" ("נשים וילדים תחילה...) והן ממעמד ה"קורבן הנצחי" שהן מנכסות לעצמן בעת ובעונה אחת.
בגיל העשרה הן שכבות עם נערים וגברים בשביל הריגוש, החידוש והחוויה, בשנות העשרים הן כבר מבינות את הכוח שיש להן ולכן הן מחפשות את האלפה-מייל, הגברי, העשיר, המצליח, ההוא מהקולנוע/טלביזיה/ספורט/עסקים/פוליטיקה/השכן החתיך והשרירי (הילד הרע) עם מכונית הספורט שגר ממול... אם הן לא מצאו ותפסו אותו עד גיל שלושים אחרי שהן עברו אין ספור גברים יחד עם כל המטענים הרגשיים והנפשיים הנלווים לכך, בנוסף לכל מיני מחלות המין הבלתי נמנעות, הן מתנגשות בקיר, הן כבר לא צעירות ולאורך השנים הן בזבזו את כל ההכנסותיהן וצברו חובות על לימודים, אופנה ובילויים, אין להן חסכונות והצורך בבטחון כלכלי יחד עם והיצר להרות וללדת מאלץ אותן להתעורר למציאות, להתאים ולהוריד את הציפיות שלהן, להתפשר ולחפש את הבטא-מייל המפרנס (הילד הטוב). זה אותו גבר שמאמין לסיפור האהבה שהוליווד מוכרת לו, זה שמוכן לתת את כל כולו, גופו, נפשו, כספו ונכסיו בשביל שתהייה לו אישה במיטה ובשביל זה הוא רץ להתחתן (בשביל 20 דקות סקס פעם בשבוע...). זה גבר שיש לו הכנסה קבועה ועם קצת סבלנות הן תחנכנה אותו להיות עבד נרצע. הן ילדו פעם או פעמיים יבזבזו את המשכורת של הגבר ויעשו בעיקר כלום. אולם, כל הזמן הן יחפשו לעצמן אפשרות להשתדרג לגבר אחר עם מעמד כלכלי וחברתי גבוהה יותר (hypergamy). בשלב כזה או אחר הן יתגרשו, ירוקנו את הגבר מכל נכסיו הכנסותיו וילדיו כשהחוק עומד לצידן ואיומי מאסר מרחפים מעל ראשו של גבר שיתמרד, והן תמשכנה הלאה, לגבר המושלם הבא וזאת מבלי להביט לרגע לאחור. אם הן לא הצלחו להתחתן תמיד הן יכולות להכנס להריון בדרך זו או אחרת, ללדת, להפוך לאם חד-הורית ולקבל מזונות מהגבר המזריע וגם מהשלטון.
הפמיניזם באקדמיה, בתקשורת ובבידור.
בחברה שהיא ממוקדת אישה (Gynocentric) שבטחונה, הגנתה ונוחותה של האישה עומדים מעל הכל ותמיד בעדיפות ראשונה (במקום חברה ממוקדת ילדים (Children-centric) ומשפחה (family-centric) כפי שהיה מאז ומעולם עד בואו של הפמיניזם), השיח הפמיניסטי נטוע עמוק בהשקפת העולם האקדמאית ומתבטאת במחקרים ובפרסומים אקדמאים, רפואים וחברתיים שמשמשים כבסיס למדיניות חינוכית, משפטית וחברתית של השלטון והחברה. התקשורת משדרת באופן קבוע את תוקפנותו ואלימותו של הגבר ואת קורבנותה ומסכנותה של האישה. הבידור מוכר סיפור אהבה לגברים ומעודד אותם להתחתן, ולנשים הוא מוכר את סיפור הגירושין והשחרור של האישה מעריצות הגבר. כל אלה ביחד יוצרים הלך רוח ציבורי חברתי ולחץ על השלטון לרסן את הגברים הרעים ולהציל את הנשים התמימות. על הגברים מוטלים הגבלות, החמרות, הרחבה וטישטוש של הגדרות בחוקים של הטרדות מיניות, תקיפות מיניות, אונס, אלימות במשפחה, גירושין, ידועים בציבור, זנות, עבודה, מיסוי, שפיטה, שיטור וחברה. החוקים האלה מגבילים ומצרים את מרחב המחיה של גברים ופוגעים בזכויות האזרח שלהם וזאת כדי לאפשר את הפריבילגית, ההטבות, ההגנות והזכויות המיוחדות שנשים מקבלות כדי להרחיב את רשת הביטחון לקורבנות ולמסכנות הנשים מחד, והאשמתם ומאסרם של הגברים מאידך.
השלטון מובל ע"י הפמיניזם.
השלטון תומך ומעודד את ההתנהגות הזאת כיוון שהנשים מהוות רוב באוכלוסית בעלי זכות ההצבעה ולכן הפוליטיקאים כרוכים אחריהן מתגמלים ומטפחים אותן ונענים לכל דרישותיהן. בנוסף, הנשים מהוות את כוח הקניה המוחלט בחברה הצרכנית המערבית ובבזבוזיהן הן מעודדת את הכלכלה, התעסוקה והצריכה כמו גם את היקף המיסים שהשלטון גובה מבתי העסק (שהם לרוב בבעלותם של גברים). זאת ועוד, כל התשתית התעסוקתית התמוכת בנישואין וגרושין מייצרת המון מקומות תעסוקה פרטיים וממשלתיים וגם עוד מיסים לשלטון. ולכן כשהנשים דורשות, הן מקבלות רשתות בטחון (שבפועל מצילות את הנשים מלשאת באיזושהי אחריות למעשיהן וכשלונותיהן), בכך הן מאפשרות יצירת מדיניות רווחה גדולה ובזבזנית תוך יצירת מקומות תעסוקה ממשלתיים בעיקר לנשים, שהן מצידן יוצרות אבטלה סמויה, חוסר יעילות ובזבוז של משאבים (בדיוק כמו הסוציאליזם אבל עם חוטיני יוקרתי של ויקטורה סיקרט). על אף האבסורד, גם זה הינו אינטרס של השלטון (הרי משהו צריך לבזבז את כספי המיסים הגבוהים שהגברים משלמים... לא?).
בעלי ההון שחוגגים על חשבון הפמיניזם.
כוח הקניה המוחלט של הנשים בחברה הצרכנית המערבית הוא תמריץ לבעלי ההון והשליטה בתקשורת, בבידור ובמסחר להגדלת הונם, מעמדם וכוח ההשפעה שלהם על כלל החברה, ובמיוחד על הנשים הצעירות היפות ביותר שנמשכות אל בעלי ההון והסררה כמו משיכתו של העש ללהבה. נשים אלו מנסות באופן נואש תוך שימוש בכל המניפולציות הנשיות (המפורטות למעלה) ומבחינתן המטרה מקדשת את האמצעים וכל האמצעים כשרים כדי לפתות ולהפיל ברשת את בעלי ההון והסררה. זה כמובן חלק בילתי נפרד מהפריבילגיות של 1% העשירים ובעלי ההון. אם גבר הוא עשיר, הנשים היפות ביותר ירבצו לרגליו בהכנעה וצייתנות ולא משנה איך הוא נראה (תשאלו את הנרי קיסינג'ר...). מצד שני, אם הגבר עני, הוא יאלץ לרבוץ גם לרגליהן של נשים מכוערות... אם הן בכלל תסתכלנה עליו מלכתחילה...
לסיכום.
הפמיניזם באקדמיה + השלטון + בעלי ההון והסררה יוצרים יחדיו סוציאליזם בחוטיני. חלוקת ההון מחדש באמצעות העברת ההון של הגברים לידי נשים (תוך גזירת עמלה שמנה בדרך) והן מצידן תמהרנה לבזבז את מה שנשאר מההון הזה. וכולם מרוויחים - הפמיניזם מקעקע ומכרסם את המרקם החברתי ואת תא המשפחה הגרעיני וזאת כדי להשיג את שיעבוד הגברים ואת העליונות הנשית הנכספת (שהיא הסיבה המרכזית והיחידה לקיום הפמיניזם והכל כמובן תחת הסוואה והמעטה של ה"שיוויון"). השלטון משמר את כוח ההצבעה של הנשים יחד עם הגדלה מתמדת של היקף הממשלה והמיסים שגברים משלמים כמו גם מחזק את השליטה על הגברים המשועבדים כדי שלא יתמרדו כנגד השלטון שמדכא אותם. בעלי ההון מגדילים את הונם והשפעתם וגם נהנים מהנשים היפות ביותר. והכל על גב הגברים - העבדים השימושיים, האביזרים החד פעמיים של הנשים, השלטון ובעלי ההון.
במחקרים שנעשו בחמישים השנה האחרונות בעולם המערבי נמצא שבכל עשור הנשים הפכו ליותר ויותר אומללות ולפחות ופחות מאושרות. מסקנה - ככל שניתנו לנשים יותר זכויות, חרויות, הטבות ופריבילגיות הן נהיות יותר אומללות (אבל מי אמר שהפמיניזם צריך להביא לנשים אושר?).
נזקי הפמיניזם בעולם המערבי.
אחרי ארבעים שנה של חוק הגרושין ללא עילה שמאפשר לנשים להתגרש מתי שבא להן ולרוקן את הגברים מנכסיהם, הכנסותיהם ולמנוע מהם את המשמורת על הילדים, הגברים הבנו שהמערכת משוחדת נגדם ודופקת אותם, הם חשבו שהם התחתנו אם האישה והתברר להם שהם התחתנו עם השלטון. לגברים, שהם משלמי רוב המיסים במשק, נמאס להיות העבדים השימושיים כאביזרים חד פעמיים שאפשר להשליכם בגמר השימוש, המואשמים בכל רע, המושפלים, המבויישים, הבזויים חסרי הערך והערכה, תחושות אלה הם תולדה של התנהגות הנשים כפויות הטובה האלו, שהן בעלות תאווה בילתי מסופקת ובילתי נגמרת לבצע כסף, ריגושים, מין, תשומת לב ומעמד חברתי גבוהה. והם, הגברים גם הרווקים וגם הגרושים מתפקחים מאשליית האהבה ההולוודית ובוחרים במודע שלא להכניס את עצמם למערכת שפועלת נגדם ומסכנת את חירותם, ממונם, שפיותם, כבודם וערכם העצמי (MGTOW). מערכת שכבר אין בה שום תמריץ בעל ערך נעלה או חשיבות משמעותית כלשהי מבחינתם. ולכן הם מחליטים שלא להתחתן ולא להביא ילדים לעולם, לשמור את הונם לעצמם תוך מאמץ שתשלום המיסים מצידם יהיה מינימלי כמו גם הוצאותהם על בילויים עם נשים. מינהגיהם אלה של הגברים יחד עם מינהגיהן של הנשים (כמפורט למעלה) הן הסיבות לצניחת הילודה במערב. המשך המגמה של אי העברת ההון מגברים לנשים ולשלטון היא המסלול העתידי והבילתי נמנע לקריסתה של מדיניות הרווחה הגדולה והבזבזנית תוך צמצום האוכלוסיה ושינוי בסיסי של מאזן הכוחות בין גברים לנשים בעולם המערבי.
כיום בקנדה יש יותר בוגרים שאינם נשואים מבוגרים נשואים והמגמה הזאת הולכת וגוברת.
נזקי הפמיניזם בעולם המוסלמי.
גם אל מדינות האיסלם הפמיניזם פרץ וגרם לנזק תוך שבירת המסגרות המסורתיות. כיום הנשים המוסלמיות במדינות יציבות מעדיפות לימודים וקריירה על פני נישואין וילדים. הן דוחות את החתונה ככל האפשר וגם אז הן יולדות מס' מצומצם של לידות בניגוד לעבר הלא רחוק כל כך. וההוכחה לכך היא שכיום ישראל נחשבת לאחת המדינות הכי פוריות במזרח התיכון ולפוריה ביותר בעולם המערבי.
נזקי הפמיניזם במדינת ישראל.
מזלנו שבנתיים אנחנו עוד נלחמים את מלחמת העצמאות והקיום שלנו כאן, ולכן לגברים שלנו עדיין יש ערך שימושי כלשהו כיוון שהם נצרכים להגן ולשמור על הבית שלנו כאן. ואף על פי כן אנו עדיין חיים בחברה שהיא ממוקדת אישה (Gynocentric) שבטחונה, הגנתה ונוחותה של האישה עומדים מעל הכל ותמיד בעדיפות ראשונה (במקום חברה ממוקדת ילדים (Children-centric) ומשפחה (family-centric) כפי שהיה מאז ומעולם עד בואו של הפמיניזם). על אף המסורת היהודית ונצרכותם להגנת המולדת, היחס אל הגברים הוא בכל זאת כאל עבדים שימושיים, כאביזרים חד פעמיים, חסרי ערך והערכה. אבל לא לעולם חוסן, אם השלום יגיע והפמיניזם ישתלט לגמרי על השיח הציבורי והחברתי בארץ, גם כאן הילודה תצנח, ויחד נראה ונחווה את הטבע האפל של האישה במלא כיעורו, כשהפמיניזם זו רק הזכוכית מגדלת שלו.
אפילוג.
אחרי מאה וחמישים שנה של פרופוגנדה שיקרית, מניפולציות רגשיות ושטיפת מוח פמיניסטית, הגברים של היום הם רכיכות, חסרי עמוד שידרה, צל של מה שגברים היו פעם. כל הדומים, המאסטרים והשולטים, חיים באשליה שהשליטה נמצאת בידיים שלהם, אשליה מזוייפת ומומחזת (מלשון מחזה) של שליטה, כוח ועוצמה שהמניפולציה הנשית נתנה להם באופן זמני ויכולה לקחת בכל רגע. כל השפחות, הסאביות והנשלטות "שולטות מלמטה" ומתמרנות את הגבר לתחושה של שליטה שמאפשרת להן לנהוג באופן טבעי, זנותי ומופקר עם "אישור". השולט "חושב" שהוא מוביל, בפועל הוא מופעל ע"י הנשלטת שצריכה "אישור" להתנהגותה הטבעית. זהו משחק ב"כאילו" שבו התפקידים ה"מסורתיים" מתהפכים, זהו משחק תפקידים נחמד אך אין לו שום קשר עם המציאות.
