סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ג׳ינג׳ס חם

מסעו של מסוקס רגיש. מבט מעיניו של מי שנראה קשוח אבל בעצם, הכי בעולם אוהב לחבק ולהחזיק ידיים בשקיעה.

חומר בניחוח וניל. לא לחלשי אופי
לפני 4 שנים. 10 באוקטובר 2020 בשעה 14:46

אני חוזר לכתוב כאן. 

זו ההחלטה. 

במהלך השנים חלק הכירו אותי (חלק זעום ביותר כי באמת שמיעטתי להתערות, ללכת לדאנג'ן, למסיבות ולשאר אירועי "קהילה") אבל אני רוצה משהו אחר הפעם. 

באמת מקום לפרוק מעט ממכאובי הנפש ככל שעולים כאלה ואולי גם לתת דרור בשנית לראש ולנפש שלי. ובעקבותיהם להחזיר לחיים את המיניות שלי. 

 

הייתי נשוי למישהי הכי ונילית בעולם. 

הכי משעממת בעולם 

והיה לי הכי נורא שאפשר. 

הכל התפרק ובקול גדול 

ומה שנשאר ממני מנסה לחזור ולחיות. זה הכל. 

 

אז אין כאן זימה וסיפורי נוטפי סקס. זה פשוט לא מי שאני. 

 

מצד שני אולי תהייה אמת בהירה ומוכנות ונכונות להכיר קצת יותר בפתיחות במי שאני. 

 

סוג של מסע. 

ולמי שזה מעניין לו, מוזמן. 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י