והיד רושמת

את רואה אותי.
את כולי.
העור שלי שקוף.
את רואה את ליבי פועם בחוזקה ומזרים דם בקצב סדיר לכל פינה חשוכה בגופי.
הריאות מתמלאות אויר ושוב מתרוקנות עם כל שאיפה ונשיפה שלי.
גיצי חשמל מתרוצצים במוחי בכאוס מוחלט וחודרים לחוט השדרה שלי.
את רואה את שרירי נעים בתיאום מוחלט.
עגלי זיעה קטנים מצטברים על גופי השקוף, כמו בריזת ים.
את רואה את הרוק, את בלוטות הלימפה והתריס מפרישות חומרים מסממים לתוך גופי.
את רואה את כל מערכת העיכול כולה, כל האיברים- הקיבה, הכבד, כיס המרה, המעי הדק והמעי הגס עובדים כמכונה על פירוק החומרים הנכנסים לתוכי לאין ספור חלקיקים קטנים ומיונם לטובים ולרעים.
את רואה את הרחם שלי ואת הנרתיק שלי. מוכנות ומזומנות לתת ולקבל.
את רואה את שלפוחית השתן שלי ואת רואה גם את הכליות שלי.
את רואה את כולי ואני עיוורת.