אמרתי לך שבא לי משהו פומבי. להיות רטובה בשבילך, ושזה יהיה שלנו בתוך המולה של אנשים. אז יצאנו לפאב עם עוד זוג חברים כשבתוכי הביצה הרוטטת הקטנה ובכיס שלך השלט שמפעיל אותה. עוד לפני שיצאנו דאגת לחרמן אותי טוב טוב, הרטבת לי את הכוס עם הפה שלך, לא יותר מידי, כדי שלא אגמור, ואז הכנסת את הביצה, נתת לי פליק על הירכיים ואמרת לי "יאללה, צריך לצאת, אנחנו מאחרים". הלבשת לי חזרה את התחתונים, הפשלת חזרה את השמלה על הירכיים שלי ויצאנו.
זה היה מוזר מאוד, לא מאוד נוח, כשהלכתי הרגשתי שבכל רגע הביצה תחליק החוצה ותיפול. מזל שהפאב נמצא שתי דקות הליכה מהבית. מזל, לא הייתי עומדת בלחץ. אני יודעת שזה קצת עשה לך את זה, היה לך חיוך ערמומי כשראית שאני הולכת לאט ובזהירות, ראיתי שאתה מרוצה מהעניין. לאורך כל הדרך היד שלך הייתה בכיס. ידעתי שאתה מלטף את השלט וחושב על הרגע שבו תשתמש בו.
כשהתיישבנו נרגעתי. הצלחתי לשמור על הביצה, ונהניתי להרגיש אותה בתוכי. להרטיב אותה, להתכווץ עליה. לא הצלחתי להתרכז בכלום, הרגשתי שכלום לא חשוב. שום שיחות של סחים על נדל"ן או על סדרות בנטפליקס לא עניינו אותי. אני לא מבינה איך אתה הצלחת להישאר כל כך רגוע ומדויק. אבל עשיתי כל שביכולתי כדי לשמור על ארשת פנים רצינית ולהתרכז בשיחה, ראיתי שאתה גאה בי.
ואז היא רטטה, בזמן שדיברתי עם חברה שלי על איזה טיול שעשינו לפני שנתיים. זה היה טוב. ראית איך זזתי באי נוחות על הכיסא, התחלתי להתפתל ו"לסדר" לעצמי את השמלה. הסתכלתי עליך ואתה הסתכלת עלי חזרה, ראית שאני מתרגשת, אבל קראת אותי והבנת שאני לא אוכל ללכת יותר רחוק מזה. הרטט הפסיק. נשמתי.
בזמן שישבנו אחד ליד השנייה שלחת לי הודעה. "לשירותים" כתבת, ושוב הביצה התחילה לרטוט.
התנצלתי והלכתי לשירותים, לאט ובזהירות. כשנכנסתי לתוך התא נשמתי לרווחה. אפילו לא היה אכפת לי שבשירותים, השקטים יחסית, כנראה ששומעים את הרטט.
שלחת לי עוד הודעה: "תוציאי אותה ותצמידי אותה לדגדגן. לא לגמור".
כשהוצאת אותה כל הרטיבות יצאה יחד איתה, והיד שלי התמלאה בנוזל סמיך. נשעתי על הקיר, רגל אחת על האסלה והצמדתי אותה. הייתי יכולה לגמור בשניה.
סימסתי לך: "חושבת עליך, מיוחמת ממך, אהובי, אדוני. אני רוצה אותך".
התחלתי להזיע ממאמץ ומניסיון לעכב את האורגזמה.
"תגמרי, תגמרי חזק בשבילי" כתבת.
גמרתי, גנחתי בקול, הרגשתי כמה חם לי, כמה אני רטובה ממך. לא ידעתי אפילו אם מישהי שומעת אותי, וזה גם לא עניין אותי.
חיכיתי קצת בתא כדי להיות בטוחה שכשאצא אהיה לבד. יצאתי וראיתי כמה אני סמוקה. צילמתי את עצמי במראה ושלחתי לך למזכרת. שלחת לי חזרה לב וקריצה.
חזרתי לשבת, כשעברתי ליטפתי לך את הגב ואתה אחזת בכף ידי ונישקת אותי. התיישבתי, חייכתי אליך, ואתה חייכת חזרה לעברי את החיוך השובבי שלך, מלווה בקריצה.