צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

והיד רושמת

כל הקלפים על השולחן
לפני 4 שנים. 26 בנובמבר 2019 בשעה 19:56

לפעמים אני יכולה להיות בצד אחד של הבדסמ במשך כמה ימים.

מהצד האחד, לשלוט בך, לקבל ממך סמסים על מצב הזין שלך בישיבה בעבודה, לראות את המבט הרעב בעיניים שרק מחכה לרגע שבו נהיה לבד. מהצד השני, לחשוב על הרגע שבו תחזור הביתה ופשוט תשתמש בי, לצפות ממך להפתעה ולהרפתקאה הבאה שתביא אותי קרוב אליך, לחכות לך על ארבע ולהתרגש.

לפעמים אני יכולה להיות בצד אחד של הבדסמ במשך יום אחד ואז להחליף לצד השני.

מהצד האחד, לראות אותך מתכרבל בחיקי ומשם מתחיל לנשק וללקק את הגוף שלי בעדינות, ואני מתעוררת חופשיה ממוסכמות ויכולה לעשות ולהגיד מה שבא לי כשההשלכות היחידות הן ההנאה שלך. ויום אחרי זה, להיות שם בשבילך, להיות מובכת מהמבט הישיר והמדויק שלך, לרצות להרגיש את הגסות של הגוף שלך ולהתמסר לשימוש שלך בי.

לפעמים זה עניין של שעות.

פתאום בבת אחת, אני רוצה לזקוף את ראשי, או לחילופין את ישבני. להשתמש בך ואז לחכות לעונש שלי או להתמסר לך ואז להחזיר לעצמי את מלוא השליטה. 

לפעמים זה עניין של דקות. 

ואז זאת רכבת הרים מטורפת.

 ולפעמים זה מגיע בו-זמנית - הצורך להיות גם וגם - נשלטת במסווה של גבירה או גבירה במסווה של נשלטת שמשחקת עם אדון כלבלב.

 

קרמבווניל​(נשלט) - מדהים.
זו תחושה מטורפת על גבול החוסר שפיות
שזה קורה לי.
אבל קורה.
ואני שפוי.
בערך חח
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י