שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

דוב(ר) ההרמון

אתמול היה דוב ויהיה גם מחר.
הכי דוב בהרמונה של הגבירה.
לפני 4 שנים. 25 באוגוסט 2020 בשעה 11:39


זוכר.
את הרעשים בראש ואת התסכולים.
את העצבים ותחושת הקבס מעצמי.
זוכר איך כל אלו הפריעו לי לראות כמה טוב יש לי.

 

זוכר.
את הימים במדבר ובעיקר את הלילות.
חם במדבר ביום והחום מייבש ומעצבן
וקר בו בלילה ומפחיד.

 

זוכר.
את התפילה לשקט.
את הכמיהה לנורמליות.
את המריבות העצמיות
את קולות הנפץ.

 

זוכר.
ולא שוכח להודות על מה שיש.
ויש.
למי שהשתיקה את הרעשים.
למי שגרמה לי לחייך שוב, מבפנים.

 

בר מזל וחב תודה
לך, גבירתי. 

bondman​(נשלט){FLR} - חב חביב.
:-)
לפני 4 שנים
Milonga​(שולטת) - הוא באמת חביב, בונדיאל. :)
לפני 4 שנים
rosso​(נשלט){Milonga} - :-) :-) :-) _-)
ככה אני צחייך, גבירתי.
לפני 4 שנים
Milonga​(שולטת) - אתה צחייך עם שגיאות. :)
לפני 4 שנים
bondman​(נשלט){FLR} - אני משוכנע.
:-)
לפני 4 שנים
rosso​(נשלט){Milonga} - בגלל שנתפס לי הפרצוף על החיוך, העיניים היו פחות מפוקסות. :-)
לפני 4 שנים
Milonga​(שולטת) - וגם משרשר לא נכון...:)
לפני 4 שנים
rosso​(נשלט){Milonga} - :-(
נמחק החיוך.
לפני 4 שנים
bondman​(נשלט){FLR} - rosso אני מקווה שלא סיבכתי אותך.... 😉
לפני 4 שנים
rosso​(נשלט){Milonga} - עם גבירתי?
אני מסבך את עצמי עצמונית, באופן יומיומי :-)
לפני 4 שנים
Milonga​(שולטת) - בונדיק, אתה לא מסוגל, נשמה, אתה מלאך. :)
לפני 4 שנים
Milonga​(שולטת) - לא נמחק. תבדוק שוב.
(נראה לך שאתה מוחק חיוכים מתי שבא לך? :) )
לפני 4 שנים
rosso​(נשלט){Milonga} - :-)
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י