דוב(ר) ההרמון

בילדותי שיחקתי שחמט. 

הייתי שלוך חנון. 
הבעיה היתה שמי ששיחקתי איתו, היה שחקן שחמט מצויין. 
כל שניסיתי היה להחזיק מעמד.
אז למדתי להתגונן, לנסות לקרא מהלכים, לא ליפול למלכודות.
לתקוף פחות הצלחתי.

בבגרותי, אני משחק שחמט. 
אני נשלט שלוך. 
מי שמשחקת איתי היא רב אומנית. . 
וכל שאני מנסה זה להחזיק מעמד. 
לנסות לקרא מהלכים, לדלג מעל מלכודות מתוקות. 
הרבה פעמים בזמן, לפעמים שניה אחרי. 

כך או כך, אין פה עניין של מי אלא של מתי.
זהות המנצחת, ברורה.