לפני 4 שנים. 17 בספטמבר 2020 בשעה 6:59
אני סוטה מענייני הBDSM, התארים ושאר האלמנטים הקיימים והמאוד חשובים, בשביל לדבר על החיים עצמם.
על מה שגבירתנו עושה, על איך שהיא עושה ועל כמה שהיא עושה.
על האכפתיות והנתינה שלה.
לא לי או אלינו, רכושיה.
אלא למי שזקוק להן אפילו יותר.
לא, אין פה שום ראייה של נשלט, או הערצה מתוך תשוקה.
יש פה אמונה אדירה באלוהים ובמי שהוא משבץ.
התאהבתי בדמותה הנשקפת מהבלוג ומהפוסטים הקשורים אליה.
מההומור, מהחדות, מהשנינות וטוב הלב.
אבל כמו הקרחון בטיטאניק, לא הערכתי אותה נכון.
מה שרואים מכאן, זה אפילו לא אפס קצהו של הנעשה מתחת למיים.
אז אני סוטה כאן, בשביל להגיד שאני צופה בך, גבירתי, ויותר מכך האדם המדהים שאת.
ומודה לאל, על שאת קיימת.
בחיים של אחרים ובשלי.
