אדיוט.
כמה אדיוט יכול להיות דוב? לפעמים גדול ולפעמים ממש ענק.
לאחר מספר הערות והארות ואחרי ששבתי ושגיתי, הטילה עלי גבירתי עונש.
וכיוון שגבירתי מכירה אותי טוב מכולם, לא קל היה העונש, אפילו קשה מאוד.
התחננתי לפניה, ביקשתי את רחמיה. והיא נעתרה והמתיקה עונשי.
היא הטילה עלי עונש מעצבן אך לא נורא, שאמור היה ללמד אותי לא לחזור על טעותי.
אבל באדיוט ענק עסקינן וכעבור יום שבתי על אותה טעות.
גזר דין.
הפעם ידעתי שאין טעם שאתחנן, הרווחתי את עונשי.
גם גבירתי חשבה כך והטילה עלי עונש קל רק במעט ממוות ביסורים, או שמא היתה זו דרכה לארגן לי מוות ביסורים. :-)
אבל לא רק יפת עיניים היא גבירתי, אלא גם מתוקת לבב והיא החליטה להקל בעונש ולהחזירו לעונש המקורי.
מפחיד, קשה, אבל אפשרי.
ניקנור
רצה הגורל, המקרה ולוח השנה היהודי ולא יכולתי לבצע את גזר הדין מיד כאשר גבירתי גזרה עלי את עונשי.
וכך, מצאתי את עצמי פונה אל גבירתי טובת הלב ומבקש עיכוב ביצוע.
בטובה וחוכמתה, גבירתי הסכימה לבקשתי.
אולי כיוון שידעה שמעתה תודעת העונש תנקר במוחי כמו ניקנור מפינוקיו ולא תניח לי
והיא ניקרה. .
וככל שניקרה, גדל במוחי העונש והפחד ממנו, עד שביצוע גזר הדין הפך בעיני, לאיזה אבלולו מפחיד שחונה במוחי ולא מניח.
ביצוע.
כל כך פחדתי ממנו, כל כך רעדתי ממנו עד שברגע הראשון שהתאפשר לי, מיהרתי לטקס ביצוע גזר הדין.
רציתי לשלם את חובי, להיות אחרי זה.
כיוון שהצדק צריך להעשות ולהראות התייצבתי מול המצלמה,למען תראה וירא.
למען תראה גבירתי ועבור היראה שלי, כי אני צריך לתקן את דרכי ואני צריך ללמוד בדרך הקשה.
בוצע העונש.
כאן אני אמור לכתוב שזה היה לא נורא, אבל זה יהיה שקר.
עונש שהוא פרס ולהיפך.
העונש הגיע לי, אין כאן ספק.
יש מחיר להיותך אדיוט.
העיכוב העצים את הרגע והפך אותו מפחיד יותר.
אבל דבר אחד זכרתי: כאשר גבירתי תקום בבוקר ותצפה בטקס היא לבטח תצחק.
גבירתי צוחקת בבוקר, זה פרס אדיר.