אומרים שקצת אור מכבה המון חושך.
זה נכון.
אבל נכון גם, שכפית של חרא תהפוך חבית של דבש לחרא.
ובעולם הזה יש דבש וחרא, חושך ואור.
הבעיה עם חרא אנושי היא, שבניגוד לסרטים ,הוא לא מתחפש לאדון מדון.
הוא מתחפש לטוב, מבקש לחדור אלינו לזכות באמוננו ואז להכיש.
ככל שאתה טוב יותר, הסיכוי שלך ליפול במלכודת הדבש-חרא הזו גדלה.
ובמציאות הזו, אנחנו חיים, בין הרצון למצוא את האור, את הטוב.
וככל שנקיף אותנו בכאלו אנשים נזכה.
לבין החרא שמתחזה לטוב ומנסה להוריד אותנו, להפיל אותנו, לנצל את הטוב שלנו.
להפוך אותנו פחות מוארים, יותר חשוכים.
ובעולם הזה, למזלי, מצאתי אותך, גבירתי ועוד יותר למזלי, את לקחת אותי. .
בתוך הפחד מהרע, מהניצול (בטח כשמדובר בשולטת), זכיתי באור.
אור של ממש, טוב אמיתי.
אלומה גדולה ונעימה שמאירה אותי באור יקרות.
ואני נצמד אלייך, מחבק, מכיר תודה וטובה.
מבקש להיות עבורך גם קצת אור.
לא לזכות באור מן ההפקר.
