לפני שנתיים. 30 בנובמבר 2021 בשעה 12:12
ובלילה, כשאת שוכבת על יצועך ומאירה את החדר ביופייך,
רגלייך המתוקות מלטפות סדין בר המזל,
אני מבקש מהירח שיספר לך, מה אני מרגיש כלפייך.
שיגיד לך, שאני אסיר תודה על שאני שלך.
ודבר אחד, אני מבקש:
לראות את חיוכך.
כי כשזה קורה, תריס נפתח בנשמתי.
ואור נפלא חודר אליה.
ונדמה שכל המילים היפות כבר נכתבו.
ואין דרך לתאר אותך ולא תראה כאילו נלקחה מיד2.
ומרגיש לי שכל המילים קטנות ואפורות, חסרות ברק ליידך.
והייתי רוצה לעמוד על במה,
להביט בך.
להגיד את שבחייך בפנייך היפות,
אבל אין שבח שאכתוב ויצליח להגיע,
לקרסולייך היפים.
מילים יפות מאוד שנכתבו:
