שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

דוב(ר) ההרמון

אתמול היה דוב ויהיה גם מחר.
הכי דוב בהרמונה של הגבירה.
לפני 5 שנים. 10 במרץ 2019 בשעה 7:58

 

חשוף מולה, את שריון ההגנה הנחתי בכניסה לחדר.

יש משהו מפחיד בלהיות כה חשוף, לא מוגן.

חשוף לפגיונותיה, למילותיה.

מלא יראה, אבל לא מפחד.

סומך עליה. בוטח בה.

רק בכניסה לחדרה, אני פורק את שריון ההגנה.

בטוח ובוטח . 

 

על הברכיים, מולה.

רק לחבק אותה, לנשק את ידיה, ביקשתי.

רק לחוש אותה רציתי. 
כי רק מולה אני יכול לכרוע,לא לפחד לבכות, לא לחשוש להיות חשוף.

רק מולה אני אני.

 

 

 

 
 
 

Aציבעוני​(אחר) - זכית הגברת ניפלאה
לפני 5 שנים
rosso​(נשלט){Milonga} - הכי הכי.
לפני 5 שנים
Milonga​(שולטת) - אויש, אתה והיודים שלך. :)
}{
לפני 5 שנים
Antimatter​(נשלט) - אני מבקש שיעור בכתיבה, רוסו. מרגש מאוד.
את היודים אתקן לבדי:)
לפני 5 שנים
Milonga​(שולטת) - היודים שייכים לצועני, הדוב שלנו בסדר. :)
לפני 5 שנים
Antimatter​(נשלט) - נכון, צודקת. אתקן את צועני:)
לפני 5 שנים
Milonga​(שולטת) - דוביק, דמעות מסוג זה - הן יקרות מאוד.
ואני מעריכה אותן. ואת הבוכה. ואת היכולת של הבוכה (החמוד) הזה לשים את החששות שלו בצד ולהתמסר.
}{
לפני 5 שנים
rosso​(נשלט){Milonga} - תודה גבירתי.
על הכל, ועל החיבוק בפרט.

לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י