לפני 5 שנים. 6 במאי 2019 בשעה 5:46
ואף על פי שמעולם לא התפשטתי מולך, גבירתי, אני חש עירום ועריה.
מעולם לא הייתי כה חשוף, ולא מוגן.
אפילו עור אין עלי.
מילותייך נעימות מכל, מרוממות אותי, אך גם צולפות בבשר נשמתי.
ולא רק שאני חשוף, חסר הגנה, אני מקבל אותן בכניעה, ידי מאחורי ראשי, לא מנסות למנוע מהכאב לפלח את נשמתי.
איני מתרכז בכאבי, אני מנתק אותי ממנו.
לא מאפשר לו להסית את תשומת ליבי.
אני מקשיב להן, למילותייך, מפנים אותן, שותה אותן, גם כשהן מרות מלענה.
מתקן דרכי.
כי דברי אמת, הם דברייך גבירתי הנשגבת.
אמת כואבת מכל שוט, ונשמתי נדרכת ומכילה אותה.
קשים, נעימים, מרים, ומתוקים יסורי אהבתי לך, גבירתי.
וגם כשמילותייך צורבות בבשרי, אני נחוש להחזיק חזק, להקשיב, להפנים, ולא לעזוב.
אעשה הכל על מנת לרומם את רוחך, למלא אותך בגאווה, עד שמילותייך הנעימות ילטפו את גופי הערום.
