לפני 4 שנים. 5 במרץ 2020 בשעה 9:03
חסר לי מגע עורך בידיי,
טעמן של רגלייך בשפתיי,
השיחות העמוקות, לפני שינה,
החוכמה השקטה, שצועקת מעינייך.
השדים בורחים לי מהראש, כשאת כאן.
האושר לא מפחד להציץ, כשאני שלך.
חסרה התחושה הזו, של תבוסה מתוקה.
חסר המבט המנצח שלך
כשאני מבין, ששוב עשית לי מט .
מבט הכניעה שלי.
אני זקוק לקול שלך, בראש שלי.
לקולר שלך, על הצוואר שלי.
לכאב הנעים, של הגעגוע אליך.
