לפני 4 שנים. 9 במרץ 2020 בשעה 21:26
פתאום, סתם ככה זה תפס אותי.
הפנים שלי הרבה פחות תפוסות, הרבה פחות כבדות.
בשבוע האחרון חייכתי, חיוכים אמיתיים והרבה, עשרות מונים יותר מאשר בחודשיים שקדמו לו.
הימים האחרונים, ביחוד אלו שחלפו מאז המשימה שגבירתנו הטילה עלינו היו ימים כיף.
שנינו תחרותיים, אנטי כתב מעולה ואהיה הוגן להודות שאם הייתי צריך להצביע הייתי מצביע לו.
אני אוהב לנצח, אבל עוד יותר שונא להפסיד ואתמול בלילה היה לילה ארוך וקשה.
ועם זאת: היה כיף.
ואם על הדרך חילצתי תיקו? בכלל נהדר.
תודה אנטי, אתה אחלה חבר,שותף ויריב.
תודה גבירתי, את מדהימה אותי בכל כך הרבה מובנים שמוטב לי שאסיים את הפוסט פה. :-)
