יש כל כך הרבה רגש שמתחולל בי.
סערה .
ואני מרגישה שאני בתוך הוריקן ולא יודעת איך לצאת ממנו ובטח לא לאיזה כיוון לפנות .
משהו נהרס ביננו.
אני מרגישה זאת בעצמות שלי.
והגוף שלי מרגיש שבור.
כל מחשבה גורמת לי לדמוע בקלות .
מרגישה שרוב הזמן אני פשוט מסתירה את כמה שנשברתי.
כמו לאחר מלחמה , מרוסקת תשושה ובודדה.
היומיים האלו הרגשתי הכי בודדה שיש עד הרגע שלא יכלתי יותר ופרקתי כל רגש של אהבה מולך והורדתי את כל מגננות ליבי.
זו תהיה תקופה עצובה עבורי , שתדע .
אני לא רוצה לחבוש מסכה מולך , אני לא צריכה שתשאל אותי מה קרה ולמה אני כך , אתה יודע את התשובה , אני צריכה שמהמעט שיש לי איתך תיתן לי את כולך .
האמת שכל הסיפור הזה מרגיש כמו עולם ורוד שהתפוצץ לי , אני מרגישה שהאדמה רועדת כל פעם שאני רק רואה התכתבות שלך עם ילדייך .
בחיים לא פחדתי כך.
לעולם לא חשבתי שהילדים יכולים להפריד ביננו ועכשיו ראיתי שזה אפשרי .
העולם הורוד שדמיינתי היה הדרך שלנו יחד.
וההלם שלי שסטית מהנתיב והשארת אותי לבד .
אני מנסה להגיע לנתיב שלך אבל הדרך הזאת מפחידה אותי כי אני צועדת בה לבד .
ליבי נשבר.
המצב רק גרם לי להבין שברגע האמת אתה תבחר להיות לבד העיקר לא לאבד אותם.
אולי זו לא המחשבה שלך אבל צעדייך יגרמו לזה בלי שתרגיש.
אני אדליק מחר נרות שישי להוא מלמעלה שדאג לזווג אותנו שיתן לי כוחות לדרך הזו ויוציא ממני את העצבות.
אני אאחל לנו שבזמן שלנו יחד לא נשתף דבר מלבד אהבתנו כי זה מה שגורם לי לאושר ונותן לי נחת.
אני אאחל שתוכל לשתף אותי במה שעובר על ליבך כי אני מרגישה שנסגרת בפניי .
ושימים טובים יגיעו אלינו .
יש לי עוד כל כך הרבה דברים לומר..
אבל קשה לי למצוא את הדרך .
כולי תקווה למצוא אותך חזרה.