סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פתוחה

והפעם בבלוג: "האבידה"
לפני 8 שנים. 14 בדצמבר 2015 בשעה 22:33

יצאתי עם חברה לטייל בשבת.

בתום הטיול חנינו בצד הכביש, בכניסה לאתר שבו טיילנו.

חברתי התקשרה לידיד שלה שגר לא הרחק משם. היא סיפרה לי בעבר שהוא כל הזמן מזכיר את שמי. נתקל בתמונות שלי אצלה בטלפון ובפייסבוק וכל הזמן שואל עליי. ראיתי את התמונה שלו- נראה חמוד, אבל ילד בן 24. הוא שומע שאני איתה, ובא.

הוא נכנס לאוטו, ישב מאחור.

כל השיחה עקצתי אותו, וכשהוא העז לעקוץ אותי, הבטתי בו במבט קשוח.

"תזהר ממני"

"או ש?..."

"לא כדאי לך להתעסק איתי. זה לא יהיה נעים"

"מאיפה לך? אולי אני מזוכיסט?"

חברה שלי נקרעה מצחוק. "תזהר ממנה".

"אממ, כן? טוב, תתנצל"

"על מה?"

"על מה שאמרת לפני כמה דקות"

"למה שאתנצל?"

"תתנצל", אמרתי חד משמעית.

הוא הסתכל עליי.

אני הסתכלתי עליו.

ואני ראיתי את המבט הזה, המבט הזה בעיניים שמחרפן לי את הצורה.

מבט של נשלט בסשן, כשהוא בודק ונכנע. 

ידעתי שגם הוא מתחרמן.

ראיתי את הטיזינג בעיניים שלו ואת ההתלהבות.

ראיתי את הערמומיות והשובבות.

"סליחה", הוא נכנע.

ואני הרגשתי ניצחון קטן...

 

המשכנו לקשקש, והוא עשה עבורי משהו. ניסה לעזור למרות עקיצותיי שהוא התלונן עליהן- אך לא נראה שסבל מהן יותר מידי ;)

ואז הוא העז להעיר הערה כלפיי, הערה עוקצנית.

 

"אני רואה שאתה לא לומד. תתנצל מיד!"

הוא הביט בי, עמוק לעיניים, וראיתי את המבט שלו נרגע כשאני מדברת אליו בתקיפות. הוא בהחלט ניסה אותי, והוא אהב את זה.

"את לא מאיימת עליי"

"אתה לא תעמוד בזה"

"מאיפה את יודעת? אני אעשה כמעט הכל"

חברה שלי השתעלה כדי שנשים לב אליה. "אולי תיקחו חדר?"

"איתו?? הוא ילד..."

"ואת זקנה"

הסתכלתי עליו ארוכות, ופשוט פתחתי את דלת האוטו והלכתי מסביב אליו.

"לא, לא, סתם צחקתי... אני מצטער...", הוא מיד נעל את דלת הרכב.

ידיי על המותניים, מבט מאיים.

חזרתי למושב.

"סליחה"

"זה לא מספיק"

"מה אני צריך לעשות כדי שתירגעי?"

צימצמתי את אישוניי ומיקדתי את מבטי בו.

לאחר רגע או שניים של שתיקה, אמרתי: "בוא מסביב, ליד דלת הרכב, תכרע על הברכיים ותתנצל".

היה לי ברור שיסרב, אבל רציתי לבדוק אותו. ולא צחקתי או חייכתי. רצינית לחלוטין.

הוא החליף צבעים.

"יש פה אנשים וילדים... מכירים אותי פה"

"עכשיו"

"אני לא יכול"

"עכשיו. תתנצל"

"אני מצטער, נו... אל תהיי כזו רעה... אני לא יכול..."

 

וזה הספיק לי.

"אוקיי, רק שלא תעז שוב"

"טוב".

ואז הוא הציע לשתינו לבוא אליו הביתה לארוחת ערב.

וסירבנו.

היה לנו ברור מה הוא רצה.

 

שיתעסק עם ילדות בגילו ;)

 

נ.ב- היה לי ברור שאם הוא היה בסביבות גילי, זה היה נגמר אחרת ;)

 

 

 

Xbani​(אחר) - לפעמים בשביל להנות צריך לשבור גבולות או מוסכמות :)
לפני 8 שנים
עיניים רכות​(אחר) - נחמד
לפני 8 שנים
Ramos​(מתחלף) - יא טיזרית... ;)
לפני 8 שנים
SPENKY{שייכת} - חצוף!
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י