מסתבר שאני אוספת אותם.
לפחות בזכרון.
ככה זה כשאת בביצה קטנה...
כולם מכירים את כולם, כולם עושים את כולם, כולם מדברים על כולם...
עוברת על הבלוגים שאני מנויה עליהם. עם זה יצאתי לדייט אחד והמשכתי לעקוב אחריו. הוא עדיין מחפש מישהי. עם זה יצאתי לדייט אחד והיה סשן אחד ולא המשכנו- הוא כותב מעורפל בבלוג ונראה שאולי הוא מצא, אבל זה לא בטוח... הנה, ההוא? היה לי איתו סשן מטורף לפני שנה, אבל הוא סטוציונר ידוע, והנה הוא בזוגיות כבר כמה חודשים. והשולט הזה? הכרתי אותו בכלל בתור מתחלף. סישנתי אותו לפני 7-8 שנים, הוא מפרסם מידי פעם ואני עוקבת אחרי הפוסטים ההומוריסטים שלו ותיאורי הסשנים בכמה שורות. כן, גם אותו סישנתי והנה הוא מתאר סשן. הו, גם אותו סישנתי. סקסי ביותר. אפילו כמה פעמים שסישנתי אותו. ואז הפסקנו כי הוא התחיל לצאת עם מישהי ונילית ונעלם מהאתר לאיזה חצי שנה, והנה הבלוג חזר ונראה שהוא מחפש שוב. כנראה שלא הלך להם.
וזה לא נעצר שם.
פייסבוק מציע לי אנשים, חלק גדול מהם סוטים.
כן, אנשים שהקפדתי מאוד לא לחשוף את עצמי במדויק בפניהם, פייסבוק כבר מצליב בין הטלפונים שלנו. הם עדיין באנשי קשר שלי או אולי הפוך. יש פה כמה שמעולם לא נפגשנו, רק שוחחנו. זה לא היה זה. מישהו או שניים שיצאנו לדייט שלא צלח. מישהו שיצאנו לשלושה דייטים, הישג יפה. מישהו שדיברנו שיחות נפש במשך חודש והפסקנו וחזרנו והפסקנו. קשר מורכב מאוד. ככה זה כששני אנשים דומיננטיים עם אגו מנסים לנהל קשר, נמשכים אחד לשני אבל נרתעים ובסוף לא נפגשנו... אבל הנה, יש לו בת זוג. וממש יפה. בת זונה. מעניין אם היא נשלטת.
ואני הולכת למסיבה של הקהילה, וזה לא נגמר שם. רואה את אחד האקסים שלי. הוא היה מתחלף כשהכרנו, וגם הוא הפך לשולט. מה אני עושה להם?? הוא עם נשלטת צמודה. נראה שהם ביחד מעבר ליחסי שליטה, למרות שהציג אותה ככזו. והנה, מישהו שהיה פעם ידיד טוב שלי, שולט אחד, שעשה עליי סשן או שניים בתחילת דרכי. שנים שהיינו בקשר וזה הפסיק פתאום. לא זוכרת אפילו למה. והוא נשוי. מפתיע. הנה מישהו שסישנתי לפני שנה ביער. הנה מישהו שסישנתי לפני חצי שנה במועדון. הנה מישהי שסישנתי. הנה מישהי שהייתה איתי בתיכון. WTF?!?!? הנה מישהו שפעם נפגשתי איתו וזה נגמר לא יפה, ועכשיו שנינו מתחמקים מקשר עין אחד מהשני, כאילו אנחנו לא באמת רואים אחד את השני.
קהילה קטנה.
ומבעסת.
זה רק מוכיח לי כמה פאקינג שנים אני בביצה הזו. שזה לא משנה שלא ממש הייתי פה כמה שנים, בשנים שהייתי נשואה.
זה כאילו מעולם לא עזבתי.
ואני דורכת במקום ואנשים ממשכים הלאה.
מפרגנת, כן?
אבל מבעס.
תחושה של תקיעות.
של... "אני לא טובה מספיק למעבר לסשן או שניים"
של... "נמאס לי מסתם סשנים חד פעמיים או פעמיים או שלוש גג וזהו"
של... "בא לי להמשיך הלאה, אבל נאלצת לראות את אותם פרצופים כל הזמן, גם של כאלה שלא בא לי לראות וכללי הנימוס מחייבים סמול טוק"
של... "למה אני עדיין לבד והם מזמן לא?"
מחשבות ואירועים ומפגשים מהסוג שלא קורה אצל אדם ונילי שמתנהל בעולם.
אני מתכוונת, מה הסיכוי שתלכו למסיבה ותראו אקס מלפני 8 שנים, ידיד טוב מלפני 9-10 שנים?
מה הסיכוי.
ומה הסיכון?
