|
|
|
אני אישה יחסית יציבה וסופר רציונלית.
ואז נופלים עלי ביחד אוגוסט עם הילדים, גל קורונה, ביוץ ו-NRE.
מה עלי לעשות?
א. לשכוח לאכול
ב. להיות דלוקה כמו אש אשוח בכנס פירומנים רוסים בנוביגוד
ג. לצלם את עצמי בעירום חלקי יותר או פחות ולשלוח
ד. לגמור במשך שעה וחצי רצוף
ה. להתכתב מלאאאא בטלפון
ו. לחייך חיוך דבילי במיוחד
ז. כל התשובות נכונות
הגוף שלי שלולית, המוח שלי כבר הפך לאדים.
אני ערפילית צבעונית ומנצנצת בחלל, רחוק רחוק מכאן.
מילים כבר איבדו משמעות, וגם העולם.
הזמן מתעוות, נוזל, משתנה ומתכווץ.
הרבה יותר מדי, כי זה לא מספיק לי. אני רוצה עוד
יום ההולדת הזה התחיל כבר די מזמן, אבל הפסטיבל לא נגמר.
בסופש האחרון היינו נטולי ילדים וחגגנו כמו שצריך.
אז קודם כל הקדמה, שתקדים את הסיפור -
לפני כמה זמן המהמם הכיר פיה מהממת, מנצנצת, יפייפיה, מצחיקה וחיובית שמריחה כמו ממתק.
מיד תהיתי איך נראה בן הזוג שלה ואכן, ברוכה המפלצת, לאכול גם אותו.
הבעיה היתה שהוא לא היה מעונין באותה תקופה בקשר חיצוני, וגם היה איזה אישיו פיצי - הוא ונילי / שולט.
כעבור זמן מה נפגשנו ארבעתינו לארוחת ערב להכיר קצת ולנטרל טריגרים / לקרב את הנפשות הפועלות.
מיסטר ונילה הכין סטייקים שאני עדיין מריירת מהמחשבה עליהם.
באופן טבעי, עוד לפני הקפה השני של היום בבוקר שאחרי ביקשתי מהפיה את הקונטקט שלו והוא זרם.
וכך, המהמם ואני מצאנו את עצמנו לראשונה בסוג של סווינגינג - אמנם בבתים נפרדים, לא תמיד נפגשים במקביל, אבל... סוג של?
בכל מקרה, את פסטיבל היומולדת התחלנו עם הזוג המהמם הזה במוזיאון ישראל בירושלים, אחרי שבדרך מצאנו אותם על הכביש ונסענו ביחד (כן. אין את זה בדביק יותר, אני יודעת).
עישנו וראינו אומנות עתיקה וגם קצת מודרנית מדרום אמריקה, תערוכת מסיכות מהממת וגולת הכותרת - מבט לשמיים ב"חלל הרואה".
"החלל הרואה" הוא פסל שאפשר להכנס לתוכו.
הוא די מבודד, קריר ועם זווית כייפית לשבת, להשען אחורה ולהסתכל על ריבוע כחול / אפור / משתנה.
יומיים לפני הנסיעה גילינו שגן האומנות סגור אבל (!) הצלחנו לחמוק אליו (טכנית בלי לעבור אף מחסום!) ולאכול בו גבינות, נקניקים, ירקות, פירות ולחמניות (שמשפחת הפיות אפתה).
ואם אתם חושבים שכבר כאן מד הכיף אמור לקבל אפקט תיקרה - טעות בידיכם!
חזרנו הביתה לסקס מטורף. התחלתי לגמור בשלב מסוים ולא הפסקתי... עשרות פיקים בגבהים שונים.
זה מפתיע כמה כימיה יכולה לשנות הכל.
כשיש כימיה כמו שיש לי עם המהמם, זה ששנינו שולטים רק מוסיף ספארק.
בערב הלכנו ל"קרנבל של בשר", שזה פחות או יותר הפייט קלאב של הבשר.
מקבלים מיקום והוראות הגעה רק שבוע לפני, נוסעים לשם בשביל עפר ומגיעים למפגש בו שני שפים מהממים מאכילים כ-30-40 איש בהמון המון מנות בשר שונות.
אין סכו"ם, אין שולחן אוכל. יש מים, יין, ומלא אוכל מהמם מסוגים שונים.
מטרטר (יאמיייייי!), דרך פיקניה עם צ'טני אפרסקים, בשר ממעשנה עם כרוב מעושן וסיידר, סשימי סלמון, אבטיח ברוטב מיליון פילפלים חריפים עד לב עגל עם חוטי שידרה קצוצים... בקיצור - כמו שרשרת אורגזמות, רק באוכל. המשך ישיר לפעילות של אחר הצהרים.
למחרת בבוקר התעוררנו מאוחר (!) ביחד (!) בלי ילדים לתפעל (!), אכלנו במיטה ועשינו עוד סקס ממיס מוח (יאי!!).
לבשתי את שמלת הכלה שלי מלפני 15 שנה (עלתה עלי! הא!), המהמם לבש את חולצת החתונה שלו, איפרנו את עצמנו כמו זומבים ונסענו לבית הקברות הטמפלרי בחיפה.
פגשנו את הצלם המהמם שנראה שנהנה מכל הענין כמעט כמונו (שלושתינו לא הפסקנו להודות אחד לשני תוך כדי ואחרי..."סוף סוף זוג נורמלי!") ועשינו סשן צילומים שכלל חתונת זומבים, בגדים שחורים וצילומי ערפדים, הקזת דם (למהמם יש ורידים מהממים, כמובן) וצילומים עם הדם, ולבסוף קצת צילומים רומנטיים עם / בלי מסיכות גבס צבעוניות.
יצאו תמונות מהממות ברמות של כלה! זו היתה חוויה מטורפת, באנדרסטייטמנט.
אחכ, מפוצצים באדרנלין (ועקיצות יתושים) הלכנו לאכול בביסטרו חמוד בעיר התחתית ועייפים אך מרוצים, חזרנו הביתה. ישר לאוגוסט.
במיוחד וניל שנהנה להאכיל אותי בבשר, להשקות אותי בלגבולין 16 ובכללי - לראות אותי נהנית.
להאבק איתי קצת, לנשק את כפות הידיים שלי, ללקק ולמצוץ את הבהונות שלי, לגרום לי לגמור מלאאאא ולשתות את הנוזלים של עצמו.
עד הטיפה האחרונה.
בשבוע שעבר היתה יומולדת 24 לילדון חתיך אחד בקרב מגע.
לכבוד המאורע המדריך העמיד אותנו במעגל, שם אותו באמצע ונתן לכולם לפוצץ אותו בתורות, כשלו מותר רק להגן.
חיכיתי בסבלנות (XXX ! מה איתי? מתי אני? גם לי יש יומולדת בקרוב!!! נו...) לתורי, נכנסתי למרכז המעגל, איחלתי לו מזל טב בלבביות (הוא מילמל משהו בחזרה עם הגאג, אה...מגן שיניים) ופוצצתי אותו להנאתי.
אחרי השיעור הוא התחיל איתי.
למרות שזה הרגיש כאילו ילד בן 5 מנסה לשחק פוקר בפאב אפלולי עם פיראט בשם ג'ק, זה היה מאוד מאוד מחמיא.
כל השבוע רכבתי על גלי האגו טריפ (בכל זאת, בת 40, והוא רואה אותי רק מיוזעת ומג'ויפת באימונים. לא בדיוק בשיא תפארתי) ואז באימון אתמול אמרתי לו שאנחנו מתאמנים ביחד כמתנת יומולדת לי.
היה קורע!!! הוא הרבה יותר צעיר ומיומן ממני.
מה שכן, היה שיעור עם הרבה בעיטות ואני מתה על זה.
ציחקקתי חצי מהזמן וסיימתי בצבע אדום עם נטיה לפוקסיה ורטובה לגמרי. מזיעה. גם.
אחרי השיעור הבאתי בירות לחברים, קישקשנו קצת והצעתי לו לצאת איתי להליכה של שעה.
עצרנו באיזה ספסל בדרך ופוצצתי אותו עוד קצת. הוא מאוווווד עמיד לאגרופים ובעיטות.
קצת פחות עמיד (אבל ממושמע!) לדיגדוגים, מסתבר, והרבה פחות עמיד לסיבובי פטמות.
חזרתי הביתה והצטרפתי בספונטניות (בהזמנה! כמובן) למהמם עם אחת החברות שלו.
דחפתי לה את הראש על הזין שלו עד שהיא נחנקה, הסתכלתי בהנאה עליו מזיין לה את התחת ואז הלכתי להתקלח.
כשחזרתי הוא עבר לזיין אותי בדוגי כשאני מעליה והיא יורדת לי תוך כדי, שזו אחת התנוחות החביבות עלי :)
לא ככה דימיינתי את יום ההולדת ה-40 שלי.
למעשה, כשמישהי מהקרב מגע שאלה אותי מה אני עושה ליומולדת אמרתי שבסוף החודש אחגוג עם בעלי - נלך ליום במוזיאון אומנות שאני אוהבת ולארוחה שווה.
היא צחקה עלי שאני חיה על הקצה... ליטל דיד שי נואו :)
היום קיבלתי פרחים ושוקולד מהחברה החדשה והמהממת של המהמם (לא ההיא מהאורגיה של אתמול. מבולבלים? אנחנו לא) ובעלה החתיך שאיתו מתחיל להיווצר לי משהו מענין, ובערב אני מתכננת סטייקים, אלכוהול, וויד וסקס עם המהמם, Love of my life... בקיצור - אין תלונות. שינה זה לחלשים.
אני SCARY, ואני עוד שניה בת 40.
יש לי שני ילדים מתים ושלושה ילדים חיים ובריאים.
אני עובדת במקצוע חופשי ויצירתי ויש לי גם כמה תחביבים מעניינים.
אני חיה בסביבה סופר הומוגנית ובורגנית, חברה בכל קבוצות הוואטצאפ ההוריות, אופה עוגות יומולדת מטורפות והילדים שלי יודעים לזהות צמחים, ציפורים ופרפרים בשמותיהם.
אני נשואה למהמם, הדבר הכי קרוב שיש לשלמות גברית עלי אדמות, למרות שהוא טוען בתוקף שלא.
אני פוליאמורית, בדסמי"ת, שולטת.
למהמם יש שלוש חברות, את כולן פגשתי ועם שתיים מהן אני מתכתבת מדי פעם.
נפרדתי לא מזמן מנישלט קבוע איתו הייתי יותר משנה ועכשיו אני נפגשת עם מישהו חדש ומקווה לטוב.
אני יודעת שכל חלק מהמכלול הזה, כולל אני, יכול להעלם בכל רגע. זה נשמע נורא קודר ודרמטי אבל אותי זה משום מה מעודד.
הגרלתי קלפים מטורפים ואני שמחה על כל רגע שיש לי לשחק איתם.
ידעת לסבול בשבילי. הרבה. הרבה מעבר למה שהיית רוצה, או צריך. כי זה היה בשבילי.
לא היית מזוכיסט בעצם. למדת להנות מהכאב עם הזמן, וגם, לא המון. זה היה בשבילי.
זו היתה הדרך שלך להתמסר אלי. זה היה הביטוי של השליטה שלי בך.
הבעיה היתה, שידעת לסבול גם לא בשבילי. זה היה חלק ממך.
איזה קו כרוני של סבל שנמשך לתוך החיים ולא רק שהוא לא הפסיק, הוא לעיתים התגבר.
הוא התגבר כל כך לפעמים, שביטלת אפשרויות לשמוח, כי פשוט לא היית שם. לא היית שמח.
אבל כשיכולת לשמוח, ולפעמים גם כשהצלחת, במאמץ, לשמוח, ידעת להצחיק אותי. וגם ידעת לצחוק.
לא צחוק כזה שמטלטל את המוח, צחוק בלתי נשלט, חי ומתפרץ, שממשיך הרבה מעבר לטיימינג ההגיוני ומוריד דמעות, לא צחוק כמו שלי... אבל צחוק חזק ואמיתי.
ידעת הרבה דברים. ידעת הרבה עובדות ושמות ופרטים שאת חלקם ידעתי אבל שכחתי ואת חלקם לא.
מה שלא ידעת הבנת מיד והמחשבות שלך לאורך כל שיחה היו ככ רעננות שחשבתי שאולי אתה יודע להפעיל את המוח אחרת משאר בני האדם.
ידעת להפתיע, במובן הזה.
אפילו השימוש שלך בשפה, שהיה תמיד קולח, היה מפתיע. כמו תיזמון קומי מושלם, כושר הביטוי שלך תמיד היה פרש.
ידעת להנות איתי. ידעת להנות מההנאה שלי, שזה מה שחשוב.
ידעת להתמסר אחרי מידה מדודה של התנגדות.
למרות הכינויים שכיניתי אותך וגילגולי העיניים שגילגלתי אליך, אני חושבת שההתנגדות הזו היתה בעיקר בשבילי.
ידעת להיות שם כשצריך, עוד חרב פיפיות שגרמה לך להיות שם בשביל מי שצריך ולא בשביל עצמך.
ידעת לדמם. הצעת לדמם. כאילו הדם שלך הוא דם הקורבן, תשלום על חטאים.
העדפת את זה על פני מחטים, או סיביטי, או סיביטי עם מחטים. אבל זה לא עובד ככה, לא בשבילי.
ולבסוף, ידעת לשחרר אותי. שלא אסבול, בגללך.
לא סובלת שעוני יד, עיוורת למכוניות, אבל מריירת על יהלומים.
חיה אסתטיקה ונושמת יופי, אבל ספיוסקסואלית.
א-מונוגמית מטבעי, אבל לא בענין של סטוצים.
נדלקת מהתמסרות, אבל נכבית מסמרטוטים.
זקוקה לחיבור בגובה העיניים, אבל חובבת היררכיה.
נהנית לפרק אנשים לרמת האטום, אבל שמה כרית שחס וחלילה אף אחד לא ידפוק את הראש במיטה ומוודאת שהכל בסדר שלוש פעמים יום אחרי.
כי ככה זה (:
אתה שואל אותי איך אתה נראה, לפני שאנחנו יוצאים, ואני עונה שמצוין.
אתה מסתכל עלינו ביחד במראה ואומר שאני נראית מדהים, ושמי שהיה מסתכל מבחוץ בטח היה תוהה אם אתה מאוד עשיר.
אני נראית כמו trophy wife עם האיפור העדין, היהלומים, הלק השחור המבריק, שמלת המיני השחורה עם השרוולים הארוכים, גרביוני הרשת והמגפיים, אבל מבחוץ אי אפשר לראות שאתה בעצם הפרס שלי. שלא לומר... הקורבן.
קצת לפני שאנחנו נכנסים אני מתחילה לרטוט מהתרגשות, לקפצץ, לגרגר ולומר "איזה כיף! איזה כיף!".
אתה נהנה מההנאה שלי. החדווה הילדותית הזו משמחת אותך ובצדק. אני מפלצת ההדוניזם.
אנחנו נכנסים ומתישבים ליד הבר. אתה בוחר לנו יין מעולה, הבחירה היחידה שהשארתי לך הערב.
כשאני מזמינה לנו את האוכל אתה מנסה למלמל משהו על לחם.
אני זורמת איתך אבל אתה כבר יודע שאתה הולך לשלם על זה, בהרבה הרבה כאב ומבוכה.
מאוד קל להביך אותך במקום פומבי.
אתה קופץ מכל צביטה בפטמה מתחת לז'קט, מכל יד שנשלחת למטה ומועכת אותך קצת. מכל סטירה.
אתה נבוך אפילו כשפתאום יש הפסקת חשמל, הכל חשוך ואף אחד לא יכול לראות את ההתעללויות שלי ואת האימה בעיניים שלך.
זה טעים כל כך, המבוכה שלך, אבל לא כמו הסטייק.
נתח של סינטה מדממת מתפוצץ לי בפה, רבדים חדשים של טעם משתחררים בכל לעיסה. שלמות.
אנחנו חוזרים אליך ומתחילים את הטקס האלים שלנו.
אני מרתקת את הזרוע שלך על עצמות האגן שלי כשהרגליים שלי על הראש והצוואר שלך, נמסה מכל אנקת כאב שיוצאת ממך.
יודעת שעם כל תנועת אגן קטנה שלי אני יכולה לגרום לך כל כך הרבה כאב.
אני עוברת לריתוק של שתי הידיים מאחורי הגב שלך, מדגדגת אותך ומכאיבה לך בו זמנית.
עוד ריתוק ועוד ריתוק. אתה סובל בשבילי, אני נהנית מהסבל שלך ואתה נהנה מההנאה שלי. שני נחשים במעגל אינסופי.
אני יושבת לך על החזה, הבירכיים שלי נשענות לך על הזרועות ואני מביאה אותך עד הקצה.
אתה יודע שאסור לך לגמור ואתה מתחנן לרחמים. מתחנן שאפסיק, שאתן לך לנשום לדקה.
אתה יודע שזה לא יקרה. לא עד שארגיש שאתה הופך לשלולית חסרת שליטה שנתונה לחסדי (הלא-קיימים, יש לציין).
אני קושרת אותך למיטה ומתפוצצת עליך. אורגזמות ארוכות כל כך שאני לא בטוחה מתי הן נגמרות.
הגלים ממשיכים לעבור בי גם אחרי שאני מתירה אותך ונותנת לך לכרבל אותי.
כל כך כיף לי, ההנאה נוזלת ממני. חבל שאי אפשר לאסוף אותה ולבקבק. הייתי נותנת לך אותה, לימים קשים.
פרק חדש של סייפוורד פודקאסט באוויר!
פרק 6 - הקשר היפני
מה זה שיבארי? איך כדאי להתחיל לקשור או להקשר? למי זה מתאים?
בפרק הנוכחי ראיינו את "דולור", קושר שיבארי, שהסביר לנו על התחום המרתק הזה, תרתי משמע.
תהנו!
https://safeword.live/e/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-6-%d7%94%d7%a7%d7%a9%d7%a8-%d7%94%d7%99%d7%a4%d7%a0%d7%99/
