לפני 10 חודשים. 16 ביוני 2024 בשעה 12:27
פחד, כאב וכנות
בעבודה של המהמם מפנקים בכל חג הכי שולי.
אפילו ביום הוואטאבר קיבלנו אוכל ליומיים, כולל חמאת כמהין שאני עדיין מזילה עליה ריר כל פעם שאני נזכרת בה ולא הצלחתי למצוא בשום מקום מאז.
חוץ מבפורים משום מה. פורים לא בא טוב למישהו שם. המנכלית מטורגרת מליצנים אולי, אין לדעת.
פירות שווים, כוסות יין מהממות (שלא נכנסות למדיח!), חנוכיה מעוצבת, בוראטה בפאלו, ממרחים, ריבות, שמן זית, ארטישוק כבוש, אספרגוס, גבינות קשות בעלות שמות משונים (נו צ'יז ניימינג שיימינג!), יינות מעולים, עוגות כולל טירמיסו ששווה לצאת למחמה עבורו ועוגיות שקדים שהיו ככ טעימות שהחבאתי אותן מכולם ואכלתי בשקט לאורך שבועיים, קרקרים, פרחים, שוקולד, משחקים לילדים... הפינוק שאינו נגמר.
וכל זה בלי להזכיר את הקייטנה בקיץ!!! (ועוד כל מיני אובייקטים שפחות מעניינים אותי. חולצות נגיד... זה ככ מיותר על המהמם).
הם יודעים ללחוץ בול על הנקודות - תעסוקה לילדים, אוכל, אלכוהול.
זה כמו נשלט מוצלח, רק בלי לשון.
* מילה ל-HR:
מארזי קונדומים וצעצועים למבוגרים וזהו, אני בחיים לא אאשר למהמם להתפטר.
נשמתו תהיה שלכם לעולמי עד!
עברו שלושה שבועות מהסשן האחרון של שארפי ושלי, ככה שכשהוא כתב לי שאני יכולה לצאת מהבית לכיוונו, כבר הייתי אצלו למטה, באוטו.
לא יכולתי לחכות יותר. אפילו לא דקה אחת מיותרת.
מהר מאוד קפצנו ראש ביחד לשלל הפעילויות האהובות עלינו...
זה התחיל מפוט וורשיפ, סיביטי בבעיטות, אדג'ינג עד התכה קוגניטיבית כמה וכמה פעמים, טרמפלינג, הרבה אוראלי (לי כמובן, שלא יהיה איזה בלבול), עינויי פטמות החביבים (כבר) על שנינו ככ, טיזינג, גולדן, פגינג ארוך ועמוק, יריקות, סטירות ועוד... כיד הדימיון הסופר טובה עלי.
רשימת המכולת הזו, כייפית ככל שתהיה, לא מתחילה אפילו לתאר את השמחה, העונג והאור ששטפו אותנו.
המוח שלי ונראה שגם שלו, הרגישו כמו יום העצמאות בשנה ממש טובה.
אפילו אישרתי לו לגמור!!!
כשכתבתי לו שהגעתי חזרה הביתה הוא כתב, וקלע בול -
'וכמה שחשבתי שהתגעגעתי אליך, התגעגעתי יותר'
הסנדלים החדשים משארפי כיכבו...
אני מתחילה מהחזה והזרועות. זה נעים.
הריח עולה אלי, משכר. אני עוצמת עיניים. אני יורדת לבטן וממשיכה למטה. יד אחת מקדימה, אחת מאחורה. המגע ככ נעים ואני מתעכבת שם. מקציפה עוד.
אני יורדת קצת לירכיים. קודם כל החלק הפנימי. אולי החלק הכי רך בגוף. השוקיים השריריות והדקות שלי מרגישות כמו תחנת מעבר מושלמת בדרך לכפות הרגליים.
אני מרימה רגל אחרי רגל ומסבנת את כפות הרגליים בעדינות.
אני יודעת שהיית רוצה להיות כאן, שהיית רוצה לסבן את כולי ביראת קודש אבל לא. לא היום.
המים הרותחים מלטפים לי את הגב היום ולא אתה. העור שלי מרגיש רך ככ. אני חמאה ולוונדר. אני וונוס.
ריח מושלם וממכר!
וגם הסבון :)
אבל אני אנסה, בכז.
בשבוע האחרון, החיים שלי שגם ככה ברגיל בהיי וולטג', הצליחו להתעלות על עצמם.
זה התחיל בביקור של שארפי בראשון שעבר בבוקר, עם בושה בתנור וריבת משמשים.
כמובן שזה לא היה ביקור שהסתכם בבראנץ' תמים כשהוא ערום עם קולר, חלילה, אלא המשיך לפוט וורשיפ, אדג'ינג ומשחק כייפי בתחת הזנותי שלו, שגרם לו להרוס (ולנקות כמובן. עם הלשון) לא פחות מחמש (!) פעמים. אומנומנום 😊
ביום שני, נפגשנו שוב לסשן חגיגי במיוחד, בו התפננו בפעילויות האהובות עלינו – טיזינג עד אינץ' לפני מוות מוחי, אדג'ינג, סיביטי בצורות, אמצעים ועוצמות משתנות, עינויי פטמות, פוט פטיש, גולדן, פינגורים ועוד... כיד הדימיון הממש טובה עלי.
ביום שלישי – דייט בערב עם המהמם, אהובי הניצחי ובעליו של הזין המושלם ביקום הידוע! הוא מכיר אותי ככ טוב... לפעמים הוא נוגע באיזו נקודה ואני מתפוצצת לפני שאני בכלל מבינה מה קרה.
ביום רביעי, סשן בהפתעה בדקה ה-90 עם שארפי! הוא כזו זונה קטנה... רק מתבטלות לו תוכניות והוא רץ למלא את החלל שנוצר. עם הדילדו שלי.
והפעם, הדילדו בילה גם חלק מהזמן כשהוא מולבש עליו. כמה משפיל ומתסכל זה לזיין אותי בלי לזיין אותי?! לראות איך אני גומרת שום ושוב בלי להרגיש כלום...
אל דאגה, אחרי כמה זמן כזה לבשתי אני את הריתמה וזיינתי את התחת הזנותי שלו עד שהתעייפתי. ואני בכושר!
אל דאגה #2 – זה לא נגמר בזה כמובן. הוא עבר לרכב עלי. הייתי במצברוח ככ טוב שהרשתי לו לגמור!!! נדיבות נדירה מצידי. הוא כמעט מת.
בשישי אחהצ המהמם ואני הגנבנו "שנץ" מושלם בו ביליתי רוב הזמן עם מוח במצב מאגמה וכרית על הפנים, כדי שהילדים לא ישמעו את הצרחות.
במוצש, שפחונת אהובת ליבי באה לשלישיה בערב. איך אני אוהבת את השלישיות שלנו!!! אני והיא מתפקדות כמו מגבר אחת של השניה. זה יפיפה.
גם שם הסטרפאון כיכב, כשהמהמם עושה אן-דן-דינו על כל החורים שלה ואני מכאיבה, מלטפת, מזיינת וגומרת. לראות את הפנים שלה זורחות אלי, עם מבט מפוקס ומעורפל בו זמנית, בזמן שהיא רוכבת עלי והמהמם מאחוריה... וואו וואו וואו. הנה תמונה שהייתי רוצה למסגר. או לפחות לשמור בתיקיה מאובטחת במחשב.
והיום, ראשון שאחרי, הלכתי לקנות סנדלים עם שארפי.
אם מישהו חושב שלקנות דברים לשולטת זה ניצול ולא אקט בדסמי... זה רק כי הוא לא ראה את שארפי כורע ברך חנות אחרי חנות, חולץ לי מגפיים, גרביים, מסדר אותם בזהירות בצד, ונועל לי סנדלים מסוגים שונים עם מבט מובך ומהמם. היו שם שימוש והשפלה עסיסיים ככ שכמעט נזלתי על הריצפה.
מניחה שאם היה ממש קיץ והייתי מסתובבת כמו שאני אוהבת, שזה עם שמלה ובלי תחתונים, הייתי משאירה הוכחות נוזליות ומרשיעות לתענוג שלי.
יש דברים, כמו השבוע האחרון, שכמה שלא אקיף אותם במילים, זה עדיין יהיה רק קצה הקרחון.
יש חוויות שהן לא באמת מילוליות. ועדיין... כיף לנסות.
1. קודם כל נימוס! הודעות בסגנון "הי" "היי" "מה נשמע" וכו', כמובן ללא תוכן נוסף (חלילה! לא צריך לבלבל על ההתחלה) הן ה-דרך לתפוס את תשומת ליבה של השולטת המיועדת.
לא קיבלת תשובה? אל חשש! חזור על הפעולה פעמיים ביום במשך שבוע שבועיים. וזכור – 'חסימה' ו'חרמנית' לא סתם מתחילות באותה אות. תמיד אפשר להמשיך מפרופיל חדש.
2. לאחר מכן, יגיע השלב לשאול אם אתה יכול להציג את עצמך. לענות 'כן / לא' לעשרות פניות זה תחביב ידוע של שולטות, אז יהיה נחמד מצידך לתת להן תעסוקה. זו שירותיות אמיתית.
3. סימני פיסוק, אותיות איתן וניסוח מוקפד הם לחלשים. אתה הרי דומיננטי ביום וסמרטוט בין 14 ל-16. אין לך זמן להתעסק בזוטות כמו איות.
4. חשוב לשקף לשולטת הפוטנציאלית שאינה מכירה אותך (עדיין) מה נוכחותה הווירטואלית עושה לך, כי הרי זה בוודאי בראש מעייניה. נסח משהו בסיגנון "קראתי את הפרופיל שלך והוקסמתי / הסתקרנתי / טיפטפתי" "את מרתקת אותי" ולמתקדמים – "סיקרנת".
הרי ברור שברגע שהשולטת תבין איך היא גורמת לך, אדם זר בכלוב, להרגיש, היא מיד תרוץ אליך בזרועות פתוחות ודילדו מתנפנף.
5. שים לב שלא לפנות בצורה אישית אלא לעשות קופי-פייסט לאותה הודעה. הרי זה לא ריאלי לקרוא כל פרופיל ובלוג של עשרות / מאות השולטות שאתה רוצה לפנות אליהן, ומה אתה אם לא ריאליסט.
אם אתה ממש לא יכול להתאפק אתה יכול להוסיף את הכינוי של השולטת להודעה ולהחליף כל 10-15 פניות.
6. ספר לשולטת בהקדם האפשרי על הרצונות והפנטזיות שלך, בפירוט גרפי. הרי היא כאן בשבילך. אה רגע...
7. הקפד להעלות לפרופיל / בלוג / לשלוח מיד בתחילת ההתכתבות דיקפיק, כי הרי לשם מה התכנסנו?! זה ידגים את ההבנה העמוקה שלך בצורת החשיבה הנשית וכ-מ-ו-ב-ן יתן לך לגיטימציה לבקש ממנה לשלוח פוסי-פיק מיד אחכ. ווין-ווין.
8. שמור על העירנות של השולטת ועל חיוניות השיחה ע"י סתירות ושקרים קטנים. פנה כנשלט מפרופיל של שולט. החלף מקצוע באמצע השיחה. כתוב פוסט על בלעדיות וקנאה ואז פנה לפוליאמורית. דברים כאלו.
במידה ותישאל על כך נצל את ההזדמנות למחמאה כנה על יכולתה של השולטת לקרוא, הוסף הערצה בסגנון "כשולט, כשראיתי את תמונת קיר הבטון עם המגדר 'אישה' בפרופיל שלך לא עמדתי בזה, הרגשתי צורך להתמסר מיידית" וספר על התהליך שאתה עובר.
9. בשעה טובה עברתם לטלגרם, דיברתם קצת ולא הסתדר? מחק את כל השיחה ופנה אליה שוב אחרי מס' חודשים ב-12 בלילה בנימוס (ראה סעיף 1). פתית שלג ייחודי כמוך הרי בוודאי צרוב בזיכרונה לנצח.
בהצלחה!