אתה צעיר וחתיך, לומד את הדבר החם בשוק וגר לבד בדירה מתוקתקת ונקיה במגדל בתא, עם שומרים ארגסיביים מדי בלובי והכי חשוב - חניה.
החפצים שלך מסודרים בזוויות ישרות ביחס לרהיטים ואחד לשני, יש לך ציורים ילדותיים על כוסות השתיה ואתה אף פעם לא שוכח להתארגן על מה שאני רוצה שיהיה. אני לא צריכה להזכיר לך.
אתה מתמסר ומענג אותי כמה ואיך שאני רוצה ואני רואה על הפנים שלך שאתה נהנה מכל רגע.
גם כשאני לא רואה את הפנים שלך כי הן קבורות בתחת שלי. גם כשאתה סובל. גם כשכואב לך.
גם כשאתה מלקק אותי חצי שעה ברצף ואני כמעט שוברת לך את המפרקת בין הירכיים.
גם כשאתה נחנק מגולדן אינטנסיבי או כשאתה כמעט מקיא כי הבהונות שלי עוד שניה מגיעות לך לגזע המוח.
הגוף המהמם שלך מתפקד מצוין כשולחן, הדום, נוף, צעצוע מין או כל דבר שארצה.
כשאני מזיינת אותך עם אצבעות או פלאג קטן אתה מתנצל שאתה לא זונה מספיק טובה בשבילי, או ליתר דיוק בשביל הסטרפאון המאסיבי שלי.
אין לך מה להתנצל, דארלינג. אתה זונה טובה. צעצוע מושלם.
