לפני שנה. 12 בדצמבר 2022 בשעה 19:55
לפעמים האינטנסיביות של החיים שלי באמת מרשה לעצמה להתפרע.
המעברים בין החלקים הזזים נהיים עוד יותר חדים ונראה שגם איכשהו מתרבים...
אני מרגישה ביחד אבל לבד. שבורה אבל גיבורה. חיה פנטזיות בזמן שרצועות מציאות מוצפת בירוקרטיות עוטפות אותי מכל הצדדים.
אני יושבת ובוכה באוטו. ואז מנגבת את הדמעות ויוצאת לפגישה בה אני חדה, זוהרת ומקבלת בדיוק את מה שאני רוצה.
כי אני פאקינג טיטניום.
