פחד, כאב וכנות

לפני כמה ימים, החלטנו לבחון בשטח את ההתכנות לדייטים בבית החדש. אני הייתי על תקן הבייביסיטר לילדים, בזמן ששפחונת באה לבלות עם המהמם.

עד כאן - סביר. נגיד. בנסיבות.

בהצטרפות מקרים מרשימה קרה ששארפי, המועמד החדש, בדיוק חזר מחופשה. בהיותי בייביסיטר משועממת, הצעתי לו לקפוץ לבדר אותי. לא ככה. יותר בקטע של לשבת על הספה לקשקש, להקשיב ולהדלק מהקולות המעומעמים ברקע ולבדוק את הילדים מדי פעם (לא נרדמו מאה שנה כמובן. אם תהיתם). 

וכך קרה שהפעם הראשונה ששארפי, המהמם (ושיפחונת!!!) נפגשים, הפעם הראשונה ששארפי בא אלי הביתה והסשן הראשון שמתרחש בזמן שיש ילדים בבית, כל אלו קורים בעת ובעונה אחת. והעונה היא סוף אוגוסט, בל נשכח. אם כבר, אז כבר.