בדכ אני אוהבת את מערכות היחסים שלי הולסום. ככ בריאות ונוצצות בשמש עד שכמעט אפשר לתהות לגבי התוכן האפל שלהן.
אבל לפעמים גם לי יוצא להיות ממש ממש סוטה. להנות מהשבירה של המוסכמות. להדלק מהסיכון.
השימוש והעברת הכוח, אפילו שנעשו באופן לא ישיר... אני לא יכולה לומר בלב שלם שהיו בתחום האפור. לא. הם היו שחורים משחור. ככ שחורים שהאפלה נצצה עליהם.
ממש כמו הניצוץ בעיניים שלי כשהפכתי אותך לשולחן סושי, עומד על ארבע על ריצפה לא שלנו. או כששיחקתי עם התחת שלך עם צעצועים עד שנמסת למקום הטבעי שלך.
עד שהפכת לזונה פתוחה בשבילי ובשביל הסטרפאון הגדול שלי.
כמו המבט שלך כשאתה מבין שתקבל עוד סיבוב של אכילת כוס. באיזשהו שלב זה כבר התחיל להרגיש כמו ארוע קניבלי...
או אולי כמו הניצוץ במבט המושפל שלך כשדחפתי לך את הגאג החדש לפה, כזה שיש לו דילדו קצר לצד שלך, ודילדו קצת פחות קצר בשבילי.
זה היה לך ככ יפה ובעיניים שלך היה אפשר לראות את רשת הנוירונים שלך מהבהבת כמו שמש דרך תריס שנסגר. ואם הוא נסגר עי הכוס שלי אז אומרים תודה, כן. גם אם נחנקים.
