הסשן התחיל קצת אחרי 9 בבוקר, עם שארפי ותותים מושלמים במיוחד.
בעצם, הוא התחיל עוד קודם, כששארפי עבד באוטו למטה כדי לא להפריע לי ליוגה. מסתבר.
התכתבנו פחות השבוע אז היינו צריכים קצת להתקרב. אכלתי תותים וקישקשנו על החיים, העבודה, הילדים, חדשות ואתגרים בפוליקולה.
כשעברתי לכס המלכות, aka הכורסא החדשה, שארפי ירד אוטומטית למקום הנכון עבורו, aka הריצפה למרגלותי.
התחלתי מטיזינג אכזרי עם כפות הרגליים שלי על הפנים שלו. רק להריח, רק להרגיש, לא ללקק. גם אם איזו בוהן נכנסת לפה. התעללות לשמה.
מזלו של שארפי שאני ככ אוהבת לגמור, כי לא הרבה אחרי עברנו לחדר השינה וזיינתי לו את הפה עם כפות הרגליים שלי עד שהוא נחנק. קצת. בקטע טוב.
אני גומרת בלי סוף, הוא על הקצה של הקצה. מאג'ג', סובל בשבילי ומטפטף. זה ככ כיף לראות, כל פעם מחדש.
וכמה טיזינג. נוגעת טיפה ועוצרת. מתקרבת ומתרחקת. מעבירה לשון על גב כף היד שלו כשהוא נוגע בעצמו והלשון שלו בתחת שלי, צוחקת עליו כשהוא מילל, רועד וחייב לעצור.
כשישבתי לו על הפנים, גמרתי והשתנתי לו לפה לסירוגין וביחד, הרגשתי את המוח שלי נמרח על גב המיטה עליו נשענתי. חוויה כמעט חוץ גופית.
אחרי כל זה הצלחנו, במפתיע, לחזור לגוף וחיכינו לשליח של הוולט למטה, כי הגדול שלי היה אמור לחזור מביהס. ישבנו באוטו וראינו סרטונים שצילמתי מוקדם יותר.
טיפ קטן: לא לחבר את הסאונד של הטלפון לבלו טות' של האוטו אם אתם רואים פורנו בשכונה שקטה באמצע היום. לא חשוב איך אני יודעת.
