היה לך שבוע קשה.
אחת הנשים שלך עשתה לך דרמות והיית קצת מסכן וכבוי, אבל שישי בבוקר הגיע ושנינו קפצנו על ההזדמנות.
התחלתי עם ריתוקים של הכתפיים והידיים שלך כשאני יושבת לך על הגב, תוך כדי משחק עם הגלגל.
העוצמות עלו די מהר ואתה יללת לתוך הכרית.
עברתי לקיין ולשוט ופירקתי אותך לרמת הדמעות.
שאלתי אותך אם זה בכי טוב או רע ואמרת לי לא להבהל, להמשיך. המשכתי. עוד ועוד ועוד, יותר חזק, יותר מהר...
סימנתי אותך מכל הכיוונים בכתמים וקווים אדומים וסגלגלים.
הרשיתי לעצמי להתפרע. הלכתי על קו דק מאוד בין היסחפות והתמסרות להנאה הסאדיסטית שלי לבין קשב ותשומת לב אליך. על הקצה.
סבלת מהמם, כרגיל.
לסקס שאחרי הגעתי כל כך טעונה, גמרתי פעם אחרי פעם, אחרי פעם, אחרי פעם... בפה שלך, עליך, על הצעצועים.
הגוף שלי לא הפסיק לרטוט והמוח שלי בטח נראה כמו יום העצמאות.
אחר כך אמרת לי תודה, סיפרת לי כמה היית צריך את זה.
הסברת שהיום זה היה מזוכיזם שונה. שבדרך כלל אתה רוצה להנות מהכאב, אבל היום פשוט רצית לסבול.
אני נהנתי, ובסופו של דבר גם אתה ( :
