פחד, כאב וכנות

יש רגע כזה, לפעמים זה יותר מרגע אחד.
זה בדכ איפשהו באמצע דייט, או סשן. לא בדיוק בהתחלה כשכל הפנים עלינו, לא בסוף כש(בתקווה) אנחנו עייפים אך מרוצים.
ואז, הקסם קורה לי מול העיניים.
השנים נוזלות אחורה מהפנים שמולי.
5, 7, 10, 15...
טיפול אנטי אייג'ינג בן רגע. רק היום. ורק עכשיו.
נראה שיורדות יותר שנים ככל שהגיל מבוגר יותר. כנראה שזה באחוזים.
פתאום מסתכל עלי מלמטה, בעיניים גדולות, מי שהוא בוודאות צעיר יותר ממי שממש כמעט עכשיו שמחתי לראות וחיבקתי.
חזרה בזמן במחיר התמסרות. 
וזה קרה לא פעם אחת ולא פעמיים. ולא עם נשלט אחד ולא עם שניים.
חייב להיות לזה הסבר מדעי.

כמעט כמו לפינת האשר הזו בתיקרה

אהבתי את ה 
PROHIBITED
בקפיטל לטרס.

תוהה מי בקפיטול ישב והקליד את הטוויט הזה ככה. וכמה כיף זה היה

אני לא טקסט פוליטי. זה לא עובד לי, הכאב והמאבק הלאומי הזה. לא שאין לי דיעות אבל אני לא שם.
בגדול, כי זה כואב לי מדי.
בקטן, כי אני לא רוצה שיכאב לי ואני נהנית להנות.
אני רוצה להרגיש חיה.
כי אם לא, אני מתה. מלחמה לא מלחמה. זה ככה פשוט.
אני מוצאת את עצמי בוכה כל כמה ימים, אבל גם במצבים אחרים לגמרי.
מצבים זוהרים. זיקוקים. טיל מתפצל. כזה.
בקטע טוב.
יש הרבה קטעים טובים, האמת.
הסדר היה מצחיק ומוצלח בקטע אחר.
אני סופר גאה בעצמי על הבחירה שלי במהמם. זה טוב שיש דבר כמוהו באיזור. בלי הסקס איתו, העולם היה נראה אחרת.
והחמודה.
רק לחשוב עליה עושה לי
דברים.
ויש לי אופטימיות זהירה שבסוף האביב כן יבוא. חייב להתחמם פה מתישהו. ככה זה בישראל.
חם טילים.

טוב, אולי זו הגזמה.
אבל גברים צריכים לגמור מעט מאוד.
כמה מעט? פעם בשבוע במקרים קשים, פעם בשבועיים ברגיל ופעם בשלושה או יותר למצטיינים.
נשלטים במיוחד כמובן, אבל לא רק.
גברים צריכים להיות טעונים. אנרגטיים. רוטטים. להיות מלאי ג'וס.
זה הופך אותם לסקס טוב יותר, לבדסמ טוב יותר ובכללי, ליותר.

אם מדובר בנשלט שלי, אז בכלל. אתה לא כאן בשבילך. יש להמנעות הזו מטרה. אתה נמנע בשבילי. רוטט בשבילי. על הקצה. כמו שאני אוהבת.
אולי תטפטף, או תהרוס מדי פעם. זה בסדר. זה לא אותו דבר.
אני רוצה להרגיש את החיות הזו פועמת בך.
אתה תגמור רק אם וכשארצה. ואז... בתיאבון.

נשים, לעומת זאת, צריכות לגמור כמה שיותר.

אני לא בדיוק נהנית להעניש. 

אני מעדיפה להתאכזר עם חיוך, כפרס. להכאיב לא כעונש. להכאיב לעונג. שלי. אבל נשים את זה בצד.

לפעמים עונש זה דבר נחוץ. לפעמים מגיעה איזו כאפה למישהו. לפעמים דברים אחרים.

להעניש זה אמצעי מבחינתי. זו לא חובה וזה לא העיקר.

זה כלי.

אבל אני כן נהנית מהענישה. לא מהענישה. מההתמסרות. 

מההתמסרות לענישה.

זה מה שאני רוצה ולכן זה מה שיקרה.

זה מה שאתה תעשה. בשבילי.

תסבול בשבילי. 

זה ככ יפה לראות אותך מתמסר. לומד. וסובל. הרבה. בשבילי. 

כי החלטתי שככה נכון. כי ככה אמרתי.

כי אתה זונה קטנה ומתמסרת. שלי.

אתה תעשה מה שאני אגיד.

גם אם כואב. גם אם קשה.

אם זה משמח

אותי

הכי כיף להתעורר עם קפה וליטופים למיטה