אחרי ראש השנה אישתי התחילה לרמוז לי בעדינות שהיא רוצה שאני אנעל את עצמי שוב.
-"תעשה לי נעים... ומסאז... מזמן לא השקעת בי. נראה לי שתשים שוב את הדבר הזה.. רק ככה אתה מתייחס אלי."
"זו בקשה או דרישה?:
-"אמ.... דרישה."
" כי זה לא נשמע ככה.. את צריכה להיות יותר אסרטיבית בדרישות שלך. אחרי הפעם האחרונה אני חושב פעמיים אם לנעול את עצמי, גיליתי שאת יכולה להיות אכזרית" (מחייך חיוך ניסתר..) "וחוץ מזה, את יודעת שאני שונא לעשות נעים, זה לא מוביל לשום מקום.."
- "כשאץה נעול אתה עושה את זה יפה מאוד... ואפילו משקיע מאמץ.. אני לא אכזרית, פשוט אוהבת את איך שזה משפיע עליך".
"אני אחשוב על זה" אמרתי בכדי לנסות להוציא ממנה צד אסרטיבי יותר.
-"תחשוב.. תחשוב.. זה המשחק שלך, אני רק משחקת בזה איתך.. אני יודעת שאתה תשים את זה, וכשתשים את זה אתה תהיה מסכן! שלא תגיד שלא הזהרתי אותך, אז תחשוב טוב!"
מיד הרגשתי איך שהדברים שלה גורמים לי להתעוררות..
-" המפתח על השידה, תנעל אותו. אני דורשת פיצוי אחרי חודש של חופש.. התרגלתי ליחס אחר ממך"
האמת שחששתי ממנה, גיליתי שהיא עלולה להיות מסוכנת.. ומצד שני התגעגעתי לתחושה הזו.. שאני מכור לה, חושב עליה כל היום ורק מחכה להיות בקרבתה ולחזר אחריה בשביל לקבל סיכוי לאינטימיות.
רק אחרי הכיפורים אזרתי אומץ ועשיתי הכנה נפשית, כנראה שהפעם זה יהיה ארוך...
נעלתי אותו והלכתי אליה, היא הייתה בסלון, צפתה בטלוויזיה ושתתה את כוס הקפה שהכנתי לה.
התישבתי בספה לידה, הסתתי את פניה ונתנתי לה נשיקה סוערת מלאה בתשוקה שכבר התפרצה מעצם היותי נעול.
-"אולהלה... זה היה טעים.. במה זכיתי?"
הושטתי את המפתח לכיוונה והמבט שלה השתנה ברגע, היא הסתכלה עליו כאילו שהראתי לה טבעת יהלום..
היא התעשתה מהר ומיד חטפה ממני אותו.
-"אתה נעול???"
"מה נראה לך?"
היא הושיטה יד מהירה לכיוון והרגישה את הכלוב.
-"אתה מבין שאתה הולך להיות מסכן.... כן!?"
"או לי... אבל את תרחמי עלי... נכון?"
-"מעכשיו זה תלוי רק בך חמודי, עכשיו תעשה לי מסאז ברגליים וכשתסיים אני רוצה שתעשה לי נעים.."
אמרה ונשענה לאחור כך שפניה לטלוויזיה ורגליה על בירכי..
זה מתחיל להוציא ממנה צדדים שאני לא מכיר.. היא כנראה מתחילה להבין..
נראה לכם שאני בצרות?
כנראה שכן.
חג שמח,
אעדכן בהמשך...